"אפשר לקרוא לך דודה רוז?" שון התהלך לידי כשידו האחת אוחזת בגלידה והשנייה שלובה עם שלי.
"שון." מאט הזהיר אותו, גורם לי לפלוט גיחוך קטן.
"מה?" שון הסתכל על דודו במבט לא מבין. הוא באמת לא הבין מה הבעיה עם מה ששאל, וזה הקסים אותי התמימות הזו של הגיל הזה.
"תפסיק להציק לרוז בשאלות." מאט חייך אליו והצביע לשון לאיזה כיוון עליו לפנות כשהגענו לסוף המדרכה.
"טוב." שון מלמל ועקב אחרי ההוראות של מאט, "דודה רוז, מתי את באה שוב לסבתא?" לא יכולתי להתאפק והתחלתי לצחוק בקול, מסתכלת על מאט שגלגל עיניים לנוכח העקשנות של אחיין שלו.
"מתי שתרצה שון." עניתי, והבטתי במאט, פוגשת את עיניו הכחולות, חיוך חם על פניו.
"אתה רוצה להזמין את רוז ליום הולדת שלך שון?" מאט שאל את אחיינו הקטן, נוגע בכתפו וגורם לו לעצור בדרך, כשזוג רוכבי אופניים חלפו מולנו. כשהם עברו, המשכנו בדרכנו אל עבר פארק השעשועים.
"כן!" שון קיפץ במקומו, "דודה רוז תביא לי מתנה כמו שדודה איימי הביאה לי שנה שעברה? גם היא תבוא?"
יכולתי לראות את מאט קופא במקומו לשנייה. הוא הביט באחיין שלו במבט לא ברור. מה שכן היה ברור, זה שמאט לא היה מרוצה ממה ששון אמר כרגע. לא יכולתי שלא לתהות מי זו איימי הזו.
"לא, שון. אמרתי לך שדו-" הוא עצר את עצמו לשנייה ולקחה נשימה עמוקה לפני שהמשיך, "שאיימי לא תבוא יותר." מאט הרצין, אומר את דבריו בטון מעט תוקפני.
"זה בסדר, אני לא מתגעגע אליה. יש לי את דודה רוז." שון הניד בכתפיו, לא שם לב לכך שדודו לא מרוצה מהשיחה הזו, "הגענו! אפשר לרוץ לחכות בתור??" שון קיפץ כשהתקרבנו לתור הכניסה לפארק השעשועים. מאט הנהן וטפח על גבו של שון, מסתכל עליו רץ ונעמד מאחורי משפחה עם ילדים.
"אני אספר לך על איימי בהזדמנות." מאט אמר לי אחרי כמה שניות מתוחות בהן שמה של איימי כאילו ריחף מעלינו. מאט לא הסתכל עלי כשדיבר, ניראה היה שמבטו מפוזר על האנשים שמולנו, לא מסתכל על נקודה ספציפית, נראה מהורהר.
"אתה לא חייב." הבהרתי לו שהוא לא חייב לי הסברים, למרות שבתוך תוכי הסקרנות כבר החלה להיבנות. לא באמת מעניין אותי לדעת מי זו 'דודה איימי' הזו, כמו שמעניין אותי לדעת למה שמה של איימי מעורר תגובה כזו אצל מאט.
"אני רוצה." מאט סיכם והנהנתי בהבנה. הגענו אל שון שעמד בתור וכבר התחבר אל הילדים שעמדו מולו.
"אני לא מאמינה! מאט סאמר! רוזלין ווסט!" בני המשפחה שחיכו בתור לפני שון הופתעו לראות אותנו כשנעמדנו שם. חייכנו אליהם, הצטלמנו איתם והעברנו את עשרים הדקות שלאחר מכן בסבב צילומים עם מעריצים.
YOU ARE READING
רסיסים | סיפור אהבה
Romance"אתה אומר שאני פוגעת בך. נחש מה, מאט. גם אתה פוגע בי. ומה שיותר מרתיח אותי זה שאני נותנת לך לפגוע בי." דממה. הוא הניד בראשו, יכולתי לראות בבירור שובל של דמעה בוגדנית שזלגה מעיניו, "להיפגע זה חלק מהעניין. זה אומר שאת מרגישה." גיחוך לא ברור נפלט מפי...
