3

1.5K 115 12
                                    

אני שונאת מסיבות חוף, שונאת. אני לא אוהבת להסתובב בביקיני מול כולם, זה גורם לי להרגיש לא בנוח.

אני שמה ביקיני פשוט ומעליו שמלת חוף קצרה בצבע לבן.
אני שמה סנדלים יפים ולוקחת איתי תיק צד, הרי המטרה של המסיבות האלה זה להתחכך באנשים עם בגד ים, אף אחד לא נכנס באמת למים.

אני מרכיבה את משקפיי השמש שלי וסוף סוף הבנות מוכנות.

״את לבושה ממש יפה.״ יובל אומרת לי כשאני נעמדת מולה, היא לבושה בחולצת בטן וג׳ינס שתכננה להיפטר מהם ברגע שנגיע לחוף, הלוואי והיה לי כל כך הרבה ביטחון להסתובב בביקיני כמוהה.

אנחנו סוף סוך יוצאות, ברגל, החוף לא רחוק מהמלון שלנו, לאורך כל הדרך בר הולכת מאחור ומדברת עם חבר שלה דביר בטלפון, יובל ואני הולכות קדימה ומדברות על אתמול בערב, כיוון שכשחזרנו מיד הלכנו לישון.

״הוא ממש התחיל איתך, יוב.״ אני נועצת בה את מרפקי והיא צוחקת במבוכה ״הרגשתי שהוא מסתכל עליי כשהוא היה על הבמה, אבל הייתי בטוחה שאני מדמיינת!״ היא קוראת בקול, אני צוחקת ומתרגשת בשבילה. זאת בטח תחושה נפלאה.

הלוואי ואני הייתי מתרגשת ככה, כבר המון זמן לא התעניינתי במישהו, בטח שלא התאהבתי, לעיתים אני חושבת שהבעיה אצלי, שאני אטומה לרגשות, שאני קשה עם עצמי ופשוט לא יודעת להתאהב.

״הגיטריסט באמת חתיך,״ יובל אומרת, היא צודקת. הוא באמת חתיך, בעיניי גם הרבה יותר מניק, אבל ידעתי שהטעם שלי ושל יובל שונה.

המהמתי בהסכמה, ״דיברת איתו אתמול?״ היא שאלה בסקרנות, נענעתי את ראשי בשלילה ״לא ממש, פה ושם.״ אני אומרת, ספק באכזבה.

״אולי יצא לך לדבר איתו היום,״ היא אומרת ואני מושכת בכתפיי, ״אולי.״
*
לא, פשוט לא.

אמנם כשהגענו ונתנו את השמות שלנו התברר שניק דאג להעביר אותם לשומר כל שנכנסנו מהר מאוד, אבל מעבר לזה לא פגשנו אף אחד מהבחורים, לא ניק, לא כפיר ולא דין.

בר ואני נהננו גם ככה, התבאסתי קצת בשביל יובל כי ראיתי שהיא ציפתה לבלות את המסיבה עם ניק, אבל האמת שהמקום שוב היה מפוצץ באנשים ככה שאני בטוחה שהוא מתערבב פה עם כולם.

״מדברים על החמור והוא פשוט נמצא.״ אני מצביעה אל עבר במה מאולתרת באזור, שלושת הכוכבים נמצאים עליה, וכמו קסם הכל חוזר על עצמו, ניק שר, כפיר לא מרים את ראשן מהתופים ודין - פשוט שוקע בעולם משלו.

אף אחד מהם לא הזכיר שהם מופעים גם היום, מרגיש לי שכל פעם שאני רואה אותם הם מופיעים, זה כבר שלוש פעמים.

אנחנו נעמדות ליד הבר ומוחאות כפיים כשהחבורה יורדת מהבמה.
אני מדרבנת את יובל לגשת אל ניק, היא לא ביישנית והיא גם ככה באה בשבילו, אני בעד לנצל את הזמן הזה במקום שתצטער על זה אחר כך, זאת הזדמנות שלא תחזור.

אוהב את הלילה איתךWhere stories live. Discover now