״לא מאמין שזה אבא שלך,״ דין מלמל מחזיק בנייד שלו המום.
״אתה לא נולדת בכלל בזמן שלו.״ אני מגלגלת את עיניי ומניחה את הסנטר שלי על החזה החשוף של דין, הוא מניח את היד שלו על הלחי שלי ומלטף אותה בעדינות, מעביר את אגודלו מדי על השפה התחתונה שלי באיטיות.
״הוא אגדה, שכטר.״ דין פולט בהתלהבות ״שכטר, אני לא מאמין שאת הבת של חי שכטר.״ דין ממשיך ואני נאנחת בעייפות ״לא ידעתי שאתה מהסוג שאוהב כדורסל.״ אני ממלמלת.
״כשאחי הקטן ישמע על זה הוא ישתגע.״ דין צחקק לעצמו בהתלהבות, נשקתי לאצבעו שבדיוק נחה על שפתיי.
״יש לי הערב אירוע שאני צריך להגיע אליו, אם את רוצה לבוא איתי אני אהיה הכי שמח בעולם. ואם לא אז לפחות תחכי לי כאן כשאחזור.״ הוא אומר בלחש, אני מרימה אליו את מבטי, מבטו של דין שקוע בטלוויזיה הכבויה שבחדרו.
״איזה אירוע?״ אני שואלת בתהעניינות, ״סתם, איזה השקה של בושם.״ הוא אומר בחוסר אכפתיות.
״אין לי מה ללבוש,״ אני מתהפכת על הגב שלי, ״מה עם השמלה השחורה מהקטיפה?״ הוא שואל בתמימות.
״די מיציתי אותה, היא גם לא כל כך יפה.״ אני ממלמלת בתסכול, ״רונה?״ אני שומעת את קולו של דין מעל לראשי, הראש שלי מונח על בית החזה שלו ואני מרגישה כל נשימה חמה שהוא מוציא מהפה שלו.
״את מתכוונת לבוא?״ הוא שואל בספקנות, ״לא יודעת.״ אני אומרת בכנות, ״מה שתחליטי, בכל מקרה שתדעי שיובל באה עם ניק.״ הוא מציין ואני מעקמת את פניי.
אני מתרוממת ועוברת למצב של ישיבה על מיטתו לצד דין השכוב על גבו.
״אה אנחנו בתחרות איתם?״ אני שואלת ודין מצקצק בלשונו, הוא תופס בזרוע שלי ומושך אותה בפראות כך שאני מועדת על גופו חזרה.
אני צוחקת בקול ודין אוחז בלחיי בעזרת כף ידו ״תפסיקי לחפש לריב איתי.״ הוא נועץ בי את מבטו ומיד אחר כך נושק לשפתיי המכווצות.
״אני לא מחפשת לריב, חוץ מזה שאם היינו בתחרות ניצחנו מזמן.״ אני ממלמלת ומתרוממת מגופו, אני מתהלכת לכיוון האמבטיה כשאני חשה במבטו של דין עוקב אחריי.
״רק בגלל הטוסיק החמוד שלך,״ דין עוקץ בשעשוע, אני מגלגלת את עיניי נבוכה ומושכת את החולצה הגדולה שאמורה לכסות את הישבן שלי.
אני אוהבת להיות אצל דין, אני מרגישה בנוח להתסובב אצלו בחדר כמו שאני מסתובבת בבית, למרות שהוא מתעקש שאסתובב ככה גם במטבח ובסלון אצלו.
רונה
׳שמעתי שאת הולכת הערב להשקה עם ניק.׳ אני מסמסת ליובל בזמן שאני שוטפת את ידיי.
יובל
׳כן, הסכמת לבוא?׳ היא שואלת בישירות
