״היי, איך את?״ אני מרימה את מבטי אל דלת הכניסה לחדר העבודה, אמא שלי עומדת שם, עם מגש פירות מפנק.
אני מנענעת את ראשי ״אני בסדר.״ אני ממלמלת ומרימה את משקפיי הראייה שלי מעל לראשי.
אמא שלי נכנסת אל החדר ומניחה את הקערה על מרכז השולחן שלי ״לא אכלת כלום כל היום, אולי תעשי הפסקה?״ היא שואלת בדאגה, אני מנענעת את ראשי בשלילה.
חזרתי קצת להתנחל בבית. אני עדיין גרה ביחידה שלי, אבל הרגשתי שאני צריכה קצת אמא בשביל המשבר הקטן בעקבות הפרידה הגדולה, משפחה עוטפת ואת החדר הישן שלי.
״דיברת עם הבחורצ׳יק?״ היא שאלה בעדינות, נדמה היה שהתלבטה זמן מה אם לשאול או לא, אך הסקרנות גברה עליה.
״לא, מה פתאום.״ אני מבטלת בזלזול את דבריה, ״הוא עוד יחזור, גם אם לא עכשיו - המעגל הזה יסגר.״ הדברים שלי אמא שלי גרמו לי לרעד בלתי נשלט, היא גם חושבת שהוא לא יצטער בקרוב, שיכל לו זמן להבין שהוא טעה.
כשסיפרתי לאמא שלי על הפרידה מדין, היא אמרה שהיא יכולה להבין את הכעס שלו, ושגם אני הייתי מתעצבנת אם הייתי פוגשת אותו בסיטואציה הזו.
אבל אין ספק שהוא הרחיק לכת, דיבר לא לעניין גם לפני שפגש את יהב וויתר מהר מדי על הקשר שלנו לאחר שאמר שגדול עליו לשלב אותי בחייו הזוהרים, במילים אחרות.
״את יודעת, אני קצת מפחדת.״ מלמלתי והנחתי את העט שלי על המחברת הריקה, בקושי הצלחתי ללמוד היום.
״מפחדת? זה בסך הכל בחור, רונה. יבואו עוד הרבה.״ היא מיהרה להטיף לי, התנגדתי את דבריה במהירות, ״התכוונתי, אני מפחדת שהוא יצטער ואסלח מהר מדי, כי לא נעים לי לפגוע בו. או שיהיה מאוחר מדי, והרגשות שלי ישתנו.״ נשכתי את שפתי התחתונה בעצב.
״גם אם כן, תעברי את זה, כמו פלסטר. זה יכאב לך בהתחלה אבל ההקלה תהיה גדולה, את כבר מכירה את זה מהפרידה עם יהב.״ היא הזכירה לי בקלילות.
כשנפרדתי מיהב, הרגשתי פשוט מיוסרת - בכיתי במשך שבועות שאני לא יודעת איך לגמור את זה מבלי לפגוע בו, מבלי להישבר תחת המבט התמים שלו.
הרגשתי מרושעת וכפיות טובה, ניסיתי לחשוב על דרכים להחזיר את האהבה לקשר שלנו אבל זה היה חסר סיכוי, לא הייתי מסוגלת לחלוק מבט עם יהב מבלי להרגיש אשמה שאני כבר לא אוהבת אותו.
ביום שנפרדנו אפילו לא בכיתי, הרגשתי הקלה כל כך גדולה, אבל המפלה הגיעה יומיים אחר כך - כשהגיעו השיחות, ההודעות, ההתנצלויות והתחנונים לחזור.
ואני? אני העדפתי להישאר לבד, ולא ידעתי איך לבשר לו את זה מבלי לשבור את הלב שלו יותר.
זאת הייתה תקופה קשה ואמא שלי עברה איתי אותה, היא הזכירה לי שאולי זה לא נעים עכשיו אבל זה פיירי כלפיי שני הצדדים.
