העובדה שבר ישבה לידי והחזיקה לי את היד הצחיקה אותי, ידעתי שאצטרך לספר להורים שלי וגם ידעתי שהם ישתגעו שלא אמרתי להם לפני, אבל באמת לא ידעתי שככה זה יתגלגל.
רגע אחד התחלתי להשתעל ואחר כך כבר לא הצלחתי לנשום.
למזלי ההורים שלי לא היו מופתעים, מעט מודאגים אך מתורגלים, הם ביקרו אותי לא מזמן וכבר חזרו לעבודה שלהם אחרי שהתעקשתי שבר איתי ואני באמת לא צריכה שישבו איתי כאן.
סיימתי עם האינהלציה ועכשיו אני ממתינה לרופא שישחרר אותי כבר לדרכי.
״אני הולכת להביא את הרכב, תנסו לא לריב בזמן הזה.״ בר זורקת לחלל החדר ומתקדמת החוצה.
אני מסיטה את מבטי אל דין שלא אמר כלום מהרגע שהגיע ושאל את בר מה נשמע ביובש,.
הוא רק נישק לי את הראש כשנכנס לחדר, למזלי - אחרי שההורים שלי הלכו, וישב לידי לאורך כל הטיפול בשתיקה מלחיצה.
אני כורכת את ידיי סביב בטנו הקשיחה ומשעינה את ראשי על החזה המוצק שלו, שריריו נרפים מעט כשהוא נושק למצחי בעדינות.
״אתה יודע זה קצת מעליב שאני זאת שהייתה שנייה מלמות ואתה עדיין לא מחבק אותי.״ אני ממלמלת בציניות ודין מצקצק בלשונו.
״כן, ואם לא הייתי מתקשר סתם ככה כדי לדבר איתך בכלל לא היית מעדכנת אותי.״ הוא אומר בעלבון, אני מגלגלת את עיניי ומתרחקת מגופו.
״וגם זה רק כי בר ענתה לטלפון שלך.״ הוא מוסיף בכעס.
״זה בסך הכל התקף אלרגיה דין, זה קורה למלא.״ אני פולטת בזלזול, ״היית צריכה לטפל בזה ברגע שהתחלת להרגיש לא טוב, לא להגיע למצב שאת לא מצליחה לנשום.״ הוא ממשיך להטיף לי ואני מרגישה לרגע כמו ילדה קטנה ולא אחראית.
״דין אני לא ידעתי שזה זה. חשבתי שאני סתם לא מרגישה טוב, אתה על כל מחנק בגרון רץ למיון?״ אני תוקפת חזרה, קיבלתי את השיעור שלי, חוץ מזה שזאת לא הפעם הראשונה שיש לי התקף אלרגיה.
״את יודעת שאת אלרגית לדברים האלה, למה בכלל השתמשת בסבון הזה?״ הוא שאל לא מבין, לא היה לי מה להגיד, עשיתי שטות. שכחתי שהשתמשתי בסבון חדש ועד שנזכרתי כבר הייתי ברכב עם בר בדרך למיון.
״לא ידעתי שזה יעשה לי כל כך רע, חשבתי שמקיסמום תהיה לי קצת פריחה.״ מלמלתי מושכת בכתפיי, זה מה שקורה לי בדרך כלל עם סבונים.
קיבלתי אותו במתנה ורציתי להשתמש בו, ידעתי שזה סיכון אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך דרמטי. אני עדיין לא חושבת שזה דרמטי כמו שדין עושה מזה.
הטלפון של דין צלצל והוא הרים אליי את מבטו המתנצל ״אני חייב לענות, זה ניק.״ הוא אמר והנהנתי בהבנה, דין עזב באמצע חזרה ברגע שהוא שמע שאני במיון והגיע ישר לכאן, למרות שניסיתי להסביר לו מיליון פעם שאין טעם ושישחררו אותי גם ככה עוד שעה.
