השארתי את הפה שלי סגור. לא סיפרתי על הסיבה האמתית לתאונה של ברי לאף אחד מעולם. לא לאמא, לא לסקוט, לא לאלינור. לאף אחד. חוץ ממני ומאבא שלי וכנראה גם אלו שבפועל ביצעו את פעולת הנקם, אף אחד לא ידע על כך. מבחינת כולם זו הייתה סך הכל טרגדיה נוראית שנפלה על משפחת סיימון ביום בהיר אחד.
במשך המון זמן חיכיתי, עמדתי על המשמר וחייתי בתחושה שמשהו עומד לקרות בכל רגע. אבא אמר שאנחנו מסומנים, שאנחנו צריכים להתכונן למה שיבוא. וכך עשיתי. התחלתי ללכת לשיעורי קרב מגע כבר באותו השבוע של התאונה. אמא הייתה המומה מכך, אבל עצם העובדה שאבי תמך בהחלטה הזו נתנה לאמא שלי את הרוגע להניח לזה ולזרום איתי.
אם היא רק הייתה יודעת את הסיבה האמתית לשיעורים הללו.
הייתי מסתובבת כל הזמן בחשד. מרגישה שמסתכלים עלי, שום מקום לא הרגיש לי בטוח, גם לא הבית שלי. הייתי דרוכה כל הזמן, מחכה למכה שתגיע מהכיוון הכי לא צפוי. ניסיתי להיכנס לראש שלהם, של העולם התחתון, לחשוב על איפה הנקודה הכי כואבת ובלתי צפויה שבה הם יכולים לפגוע. הייתי מריצה סיטואציות על גבי סיטואציות של דברים שיכולים לקרות ומה תהיה התגובה שלי בכל אחד מהם.
היחסים שלי עם אבא מעולם לא חזרו להיות אותו דבר. גם אחרי מה שקרה לברי, הוא לא הפסיק עם העסקאות הללו שכמעט עלו בחייה של ביתו, ובוודאות עלו בביטחון של כולנו. אמא וסקוט אולי לא ידעו כלום, אבל הם הרגישו שמשהו בי השתנה.
התחלתי לשתות כדי להקהות את החושים שלי. שתיתי כי רציתי להפסיק להסתכל מעבר לכתף כל הזמן בציפייה שמישהו יפגע בי, רציתי להפסיק להריץ סיטואציות שבהן אני נחטפת, נאנסת, נדקרת, נשרפת ועוד המון אסונות שיכולים לקרות לי ולמשפחתי, רציתי להפסיק להרגיש אשמה על מה שאני מסתירה משאר המשפחה שלי. רציתי פשוט להפסיק להרגיש.
ואז הגיע הרצון להרגיש שאני בשליטה. שליטה על מה שקורה בחיי. המחשבה שמישהו אחר מנהל את חיי, רק מעצם העובדה שאני חיה בפחד, זה הרתיח אותי. אף אחד לא יקבל את השליטה הזו עליי. אז התחלתי לצאת למועדונים עם תעודה מזויפת ועם טבעת הנישואין של אמא שלי, כדי שאני אוכל להחליט עם מי אני הולכת ועם מי לא. אני זו שקובעת אם אני הולכת עם מישהו או לא. אבל גם זו הייתה כאפה לפנים, כשפגשתי את הגברים שלא אכפת להם שיש לי טבעת על היד, העיקר לספק את היצר שלהם. עוד פיסת תמימות בתוכי שהלכה לאיבוד.
שיעורי קרב המגע לחלוטין העניקו לי תחושה של שליטה, וזה הדבר היחידי והאחרון שהודיתי עליו לאבי מאז מה שקרה. התחלתי להפוך כל סיטואציה מביכה או רצינית למשהו ציני ועוקצני שאני יכולה לשלוט עליו, כי תמיד אני אהיה זו שתגיד את המילה האחרונה. הילדות שלי נעלמה ברגע בו העולם התחתון החליט לפגוע במשפחה שלי. יחד איתה נעלמה גם התמימות שלי, העולם הוורוד שחשבתי שאני חיה בו, הבועה שלי התנפצה בצורה קשה. וזו הייתה חתיכת כאפה מצלצלת לפנים.
YOU ARE READING
SECRETS | סודות
Romanceהתקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל...
