אז!
אני במצב רוח טוב, היו הרבה הצבעות לפרק הקודם ובן הזוג שלי יצא עם חברים ונותרתי לבדי בבית. מה שאומר - שקיבלתן פרק יום אחרי יום!
תהנו! ❤️
-------------------
הרגשתי את הגוף שלי מתנועע באוויר. הריח המוכר של הבושם של אבי מילא את אפי והמחשבה שלי נדדה לימים אחרים, ימים בהם הייתי מתגעגעת לריח הזה כל פעם שהוא היה עוזב לעוד נסיעת עבודה ארוכה. לימים בהם הכל היה תמים ורגוע, ימים בהם לא ידעתי שקיים רוע בעולם, לימים בהם לא ידעתי שהוא לא האבא המושלם והתמים שחשבתי שהוא, לימים בהם לא ידעתי שהוא משקר לי.
אבל המציאות הייתה אחרת. היא לא הייתה תמונה וורודה ושלמה שחשבתי שהיא, היא הייתה שבורה, יותר מידי שבורה. היא הייתה מלאה בהרבה ימים של בכי ומעט מידי ימים של צחוק והנאה. ימים שהיו לי הרבה מהם לפני גיל 15, לפני שהתאונה של ברי תלשה ממני את כל התמימות שהייתה בי. והמציאות עכשיו מכה בי בכל הכוח ואני לא מצליחה לתפוס ולעכל את המאורעות האחרונים בחיי שהותירו אותי המומה ופעורת פה.
מילותיו של אבי מתנגנות בראשי, "יהיו לנו הרבה טפסים למלא בתחנה." מה אני לא יודעת? זה מרגיש כאילו חתיכה גדולה מידי של הפאזל חסרה לי, וזה מרגיש כאילו גיליתי עכשיו חתיכה מפאזל אחר שלא ידעתי בכלל על קיומו, פאזל חדש וחסר כל היגיון עבורי. אני מרגישה את ההכרה מתחילה לחזור אלי ואני עדיין מעורפלת, לא מצליחה להביא את עצמי לפקוח את עיניי או להזיז את גופי שהיה צמוד לגופו של אבי כנראה.
"היא שאלה משהו?" קולו של אבי נשמע במעומעם באוזניי, הוא דיבר לאט, או שאולי אני שמעתי את זה לאט מההכרה החצי מעורפלת שלי.
"מי אני. אמרתי לה שזו לא אני שצריכה לענות על השאלה הזו." אמה דיברה הפעם, קולה היה נשמע קרוב ואני יכולה רק להניח שהיא הולכת לצידו של אבי. הם מכירים אחד את השני. זיכרון מההיתקלות שלי עם אמה לפני שבועיים עלה במוחי, בו אבי התקרב אליה ולאחר כמה מילים ממנו היא עזבה את המקום בלי לומר שום מילה. זה היה מוזר בזמנו, אבל אני הייתי עסוקה מידי בשביל להתייחס לזה. הייתי עסוקה בלהרכיב עוד חתיכה בפאזל המורכב שלי, עסוקה בלגלות עוד סוד משמעותי שהוסתר ממני. סוד שהיו שותפים לו בראיין ואבי. סוד שגילה לי שבראיין היה בעצם ברכב שפגע בברי. המחשבה על כך שוב שרפה אותי מבפנים.
"מסכנה שלי," תגובתו הפתיעה אותי, "בטח היא הייתה מבוהלת." אבא אמר בנימת קול מודאגת, מה שגרם לליבי להתכווץ בתוכי. שנייה לאחר מכן, הרגשתי את שפתיו החמימות נלחצות כנגד המצח שלי בזמן שהוא נשק לי ברכות מפתיעה. "היא שאלה עוד משהו?"
YOU ARE READING
SECRETS | סודות
Roman d'amourהתקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל...
