*מכיל תכנים מיניים*
-כעבור שבועיים-
"מתי את חוזרת הביתה?" אמא שאלה אותי בטלפון בזמן שיצאתי להפסקה בין השיעורים.
"בראיין יאסוף אותי כשאסיים, אנחנו נלך לעשות סיבוב ואז נבוא לקראת ארוחת הערב." הודעתי לה.
"יופי. ברי תשמח." יכולתי לשמוע את חיוכה של אימי בקולה.
שאר היום עבר רגוע, ומהר מאוד הגיעה כבר השעה האחרונה ללימודים. נכנסתי עם אלינור למרכז הספורט שלנו, רואה את הבמה הענקית שנפרסה שם לכבוד טקס הסיום שלנו. בעוד חודשיים וחצי אני מסיימת את הלימודים. מסיימת 12 שנות לימוד ומתחילה לחיות את חיי הבוגרים. למרות שבדיעבד, אני מרגישה שחיי הבוגרים התחילו כבר בגיל 15, בגיל בו נגזלה ממני הילדות ופגשתי את החיים האמתיים כמו כאפה מצלצלת לפנים.
התיישבנו על הספספלים, מביטות בכל החברים שלנו לשכבה מתרוצצים על הבמה, חלקם מתגודדים בצד ועושים חזרות, אחרים נשכבו על הרצפה והחלו לעשות שטויות. ואני מסתכלת על כולם, על כל אותם נערים ונערות חסרי דאגות בחיים, מתרגשים לקראת העתיד שלהם שקרב ובא, ואני מקנאה בהם. מקנאה בהם כל כך.
"החלטת כבר לאן תלכי?" אלי שאלה אותי פתאום, מבטה עדיין על המתרחש מולנו. היא אמנם לא אמרה את זה במפורש, אבל אני יודעת שהיא שואלת בעצם על התוכניות שלי לעתיד. לאיזה קולג' אני רוצה ללכת, מה אני רוצה ללמוד ועוד החלטות רגילות ונורמטיביות שכל אחד בגילי צריך לקבל. אבל אין שום דבר נורמטיבי בחיים שלי.
"לשום מקום. אני לא יכולה לעזוב את ברי."
"ריי, לברי יש הורים. את לא יכולה לעצור את החיים, זה הזמן שלך לבנות את העתיד שלך. את לא יכולה לפספס את זה."
"אלי, כבר דיברנו על זה. שחררי מהנושא." היא נאנחה בקול ואני יכולה לתאר לעצמי איך היא גלגלה את עינייה.
"את עושה שטות. אני לא מבינה את ההתעקשות שלך." היא אמרה בטון עצבני. היא גם לעולם לא תבין. "אני לא מבינה איך ההורים שלך תומכים בזה."
ההורים שלי לא יודעים כלום על זה. הם גם לא שואלים, אני לא בטוחה אם הם בכלל זוכרים שאני מסיימת את התיכון ואמורה להתחיל לחשוב על העתיד שלי. הם כל כולם מרוכזים בברי, ועכשיו עם הניתוח הקבוע וההכנות אליו, אז בכלל אין מה לדבר.
ואני לא בטוחה אם אני בעצמי מבינה. אני רק יודעת שכל כולי מוקדש לבריאנה. הפסקתי לחלום ולחשוב על העתיד ברגע שהבנתי – אין לי עתיד. לא כשהעולם התחתון מעורב. בתוך תוכי אולי אפילו הייתי מופתעת שאני עדיין בחיים. שכלום לא קרה עוד מאז. אבל אלו מחשבות שלעולם לא יושמעו בפני אף אחד. לעולם.
YOU ARE READING
SECRETS | סודות
Romansהתקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל...
