פרק 53 - שוב.

1.2K 79 48
                                    


הלהב של הסכין החדה הייתה קרה וצמרמורת עברה בגופי כשג'ק ליטף את זרועי עם הסכין, לוחץ אותה מעט כנגע העור שלי. עיניי היו מכווצות, ציפיתי לכאב שיגיע בכל רגע, ציפיתי להרגיש את החתך השורף, את הדם הנוזל, את הכאב הצורב.

"מגורל לא בורחים, גברת סיימון." הוא אמר בטון רציני כמו המוות. איזה גורל? על מה הוא מדבר?

לא מצאתי בתוכי את הכוחות לענות, או לדבר, או בכללי להוציא הגה חוץ מייבבות בכי מבוהלות של ילדה קטנה ומפוחדת. הדמעות זלגו על פניי, עור ברווז עיטר את גופי מהצמרמורות של הפחד והקור של המזגן, גופי כאב מהבן זונה שהפיל אותי מהרכב על הכביש והזרוע שלי צרבה במקום שבו אנטון שרף אותי עם המצית.

אני שבורה. 

מרגישה שבורה, נראית שבורה, בוכה שבורה.

"אתה תהיה ראשון." ג'ק החליט פתאום ובבת אחת הסכין עזבה את עורי ואני פקחתי את עיניי בבהלה, מסתכלת על בראיין לוקח את הסכין בארשת פנים רצינית. 

לא.. לא..

"אתה רוצה להסביר לה למה היא כאן?" ג'ק חייך בצורה זדונית, מרוצה מהעובדה שתפס אותי והביא אותי למצב שבו אני נמצאת.

"לא מעוניין." בראיין פלט בחוסר אכפתיות. הוא אפילו לא הסתכל עלי בזמן שעיניי היו נעוצות עליו, פעורות ולא מאמינות. הרגשי את הכאב מכרסם את ליבי, גורם לי להשתנק ולרעוד. זה כאב. כל כך כאב לראות את הבן אדם שאני אוהבת עומד ורואה אותי חסרת אונים ויותר כואב זה העובדה שהוא זה שהביא אותי למצב הזה.

הכל באשמתו.

"קדימה, בראיין. היא צריכה לדעת למה היא הולכת לסבול." ג'ק גיחך והזיז את בראיין ממני, גורם לו לעמוד בצד בזמן שהוא התיישב בחזרה על הכורסא מולי.

"את מבינה, גברת סיימון. את פה כי אני רוצה שתהיי פה. אני יכול לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, כמה שאני רוצה." הוא הביט בעיניי, מבהיר לי שהוא זה ששולט, אנחנו נמצאים עכשיו בממלכה שלו והוא המלך, השליט, האלפא.

"למה אני פה?" מלמלתי בשקט, מזיזה את מבטי מג'ק לבראיין ובחזרה, מנסה לראות אם אחד מהם מתכנן לעשות איזו תנועה לא צפויה שתפתיע אותי. לא שיש לי מה לעשות כדי להגן על עצמי.

"כי לקחת משהו ששייך לי." הייתה לי תחושה של דז'ה וו מהמשפט הזה. אני יכולה להבין למה אנטון אמר לי את זה, אבל מה לעזאזל לקחתי ממנו?

"מ-מה? מה אני כבר יכולה לקחת ממך?" שאלתי בבלבול.

"לקחת לי את בראיין."

דממה.

לא ידעתי איך להגיב. התשובה שלו תפסה אותי לא מוכנה ולפי התגובה של בראיין, גם אותו. בראיין הביט בו בגבות מכווצות, מבטו מבולבל כמעט כמו שלי.

SECRETS | סודותWhere stories live. Discover now