-כעבור שלוש שנים-
יצאתי מהמונית ברגע שהיא עצרה מול בית הוריי. הכל היה נראה אותו דבר, כאילו לא עבר יום מאז שעזבתי את הבית לטובת לימודים בקולג'. בפועל, עברו כבר שלוש שנים ואני סיימתי את הלימודים שלי בהצלחה יתרה, והחל משבוע הבא אני הופכת להיות פיזיותרפיסטית מוסמכת. מסלול הלימודים סידר לי בסיום התואר עבודה במכון הרפואי בעיר שלנו, ולא יכולתי שלא להרגיש מעין תחושה של סגירת מעגל. לעבוד בתור פיזיותרפיסטית במקום בו ביליתי כל כך הרבה שעות בטיפולים של ברי.
מצאתי את עצמי עומדת על שביל הגישה לבית, בוהה באוויר. זו הפעם הראשונה שחזרתי לכאן מאז שעזבתי. פעם ראשונה שהעזתי לחזור אחורה למקום שבו כמעט איבדתי את חיי. באופן בלתי מודע, ידי עלתה ונחה על צד גופי, בדיוק במקום בו הצלקת מהדקירה השאירה בי סימן, מזכירה לי תמיד את היום הנורא ביותר בחיי. בעצם היום השני הנורא ביותר, את המקום הראשון תפסה ותמיד תתפוס התאונה של בריאנה.
לקחתי נשימה עמוקה ועצמתי את עיניי. חוזרת אחר תרגילי הנשימה שלמדתי בקורס היוגה שלקחתי, מנסה להרגיע את הפאניקה הבלתי מוסברת שתקפה אותי פתאום לנוכח הזיכרונות שצפו בי. זיכרונות שהדחקתי במשך שלוש שנים בהם אני התעלמתי מכל זכר, סימן, מחשבה או תהייה עליו.
"ריי!" קולה של ברי החזיר אותי ממחשבותיי ופקחתי את עיניי מיד, רואה אותה בכניסה לבית. חיוכה הרחב הדביק אותי מיד וחיוך מאוזן לאוזן נמרח על פניי, ליבי האיץ את פעימותיו בהתרגשות כשהבנתי לראשונה עד כמה באמת התגעגעתי אליה. היא יצאה מדלת הכניסה לבית ורצה אלי.
רצה.
כמו בימים ההם, כשהיא הייתה ילדה קטנה בת 7 שרצה אלי כל פעם שהיא ראתה אותי מגיעה הביתה. התקדמתי לכיוונה, תופסת אותה בחיבוק ענק ברגע שהיא התרסקה על גופי, קפצה והרימה את רגליה על מותניי. צחוק בקע מפי, צחוק מאושר שלא הרגשתי כבר המון זמן.
"קטנה שלי, כל כך התגעגעתי אליך!" אמרתי בחיוך ונשקתי ללחי שלה בקולניות. הרגשתי איך הלב שלי עוד שניה יוצא מהחזה, מתפוצץ מרוב שמחה ואושר ונחת. לראות את ברי על הרגליים שוב היה שווה כל דבר שעברתי במהלך שבע השנים האחרונות. החל מהתאונה שהותירה אותה מרותקת לכיסא גלגלים, הניתוח שעברה והחזיר לה את היכולת ללכת שוב, הסיפור עם בראיין והעזיבה שלי הרחק מהבית, כשהחלטתי לדאוג קצת גם לעצמי לשם שינוי.
"אני כבר לא קטנה." היא צחקקה בקול והורידה את רגליה ממותניי, נעמדת על האדמה מולי. אני מביטה בה, בכל כולה, עד כמה היא גדלה לי בזמן הזה שעבר. היא נהייתה אפילו יותר יפיפייה ממה שזכרתי אותה.
"אה, כן? בגלל זה את כבר לא קוראת לי ריי-ריי?" הרמתי גבה בתהייה, חיוך עדיין מרוח על פניי.
YOU ARE READING
SECRETS | סודות
Romanceהתקרבתי אליו, כך ששפתיי היו קרובות לאוזנו, "בוא אני אגיד לך מה הולך לקרות. אתה הולך לנסות להתחיל איתי, לקנות לי משקאות, אולי אפילו לנסות לשכר אותי, בתקווה שיתמזל מזלך ותיקח אותי איתך הלילה. אני מצידי, אייבש אותך עם הערות ציניות שיסתמו לך את הפה. אבל...
