טעם האסור מתוק יותר

לוקאס(4)

״האחרונה הולכת לכאוב נסיכה שלי״ אני אומר בקול מסופק מהסימנים האדומים שהשארתי לה
אני מרים את החגורה ומשתמש בכל כוחי למכה האחרונה
״חמש״ היא כמעט צועקת וגופה קורס על המיטה
״לא סיימת עדיין״ אני לוחש לאוזנה ומסובב את גופה השבור אליי
״את הולכת לספק אותי עד שאחליט שזהו״ אני אומר בצרידות
״תמצצי לי נסיכה  וכדאי לך שזה יהיה טוב״ אני נוהם ודוחף את איברי לפיה
היא מוצצת אותו בהיסוס אבל כשאני מרים את החגורה לאיום היא מתאפסת על עצמה ומוצצת בקצב
״פאקק״ אני נוהם ומאגרף את שיערה בידי בחוזקה
היא מייללת בכאב ואיברי פועם בפיה בחוזקה
״תשתמשי גם ביד״ אני לוחש ומניח את ידה על איברי
אני רואה את הבלבול שלה אז אני מחליט לעזור לה
אני מניח את ידי על ידה ומתחיל לעלות ולרדת בקצב בזמן שפיה עובד גם
״פאקק איזבל מהר יותרר״ אני נוהם ומחזק את אחיזתי בשערה ודוחף את פיה עמוק יותר לאיברי
היא דומעת מחנק אבל לעזאזל אני מתקרב לגמור ואני לא אעצור את זה בגלל הדמעות שלה
היא מוציאה את ראשה מאיברי מחנק שנייה לפני שאני גומר .
הדם מטפס לראשי ואני נותן לה סטירה חזקה שמשאירה לה סימן אדום על הלחי
היא פוערת את פיה וגופה רועד
״את בחיים , אבל בחיים לא יוצאת לפני שאני גומר לך בפה את שומעת אותי ?!״
אלוהים בגלל הטמטום הזה היא מנעה ממני לגמור
״סליחה לוקאס״ היא לוחשת בבכי וגורמת לאיברי להזדקף שוב.
היא מחזירה את פיה לתוך איברי ועולה ויורדת בקצב
״איזבל היד״ אני אומר בצרידות שאני מתקרב שוב לגמירה
היא מניחה את ידה ועושה לי ביד בזמן שהיא מוצצת לי וזרמים עוברים בגופי
״אני גומר״ אני לוחש ומצמיד את ראשה לתוך איברי ומטיח בפיה היפה את זרעי
״תבלעי את זה איזבל״ אני מלטף את ראשה והיא מנידה את ראשה לשלילה ופרצופה מתעקם מהטעם
״הרווחת לעצמך שני הצלפות״ אני אומר והיא בולעת את הזרע ומתחילה לרעוד בבכי
״לא לוקאס אני מתחננת בפנייך לא ״ היא רועדת בבכי ועינייה נפוחות מבכי
״תסתובבי״ אני אומר בקול חסר רגשות
״ לא לא.... לאא״ היא צועקת ונצמדת לקצה המיטה בהתכווצות
״תסתובבי איזבל״ אני פוקד ומתקרב אלייה באיטיות
״לא לאאא אתה לא תיגע בי תתרחקקק״ היא צועקת ומנסה להיצמד יותר לקצה המיטה אבל אין לה לאן להתקדם יותר
אני מתקרב אלייה עד שגופי צמוד לשלה ושנינו ערומים
״איזבל שלי, אני לא רציתי לפגוע בך״
״אם לא היית מסרבת מהתחלה הכול היה הרבה יותר פשוט״ אני אומר בלחש ומלטף את ראשה
גרמתי לה לפחד ממני מספיק וכבר הגיע הזמן לשחרר אותה אבל משהו בי מסרב לזה
אני לא רוצה לשחרר אותה, אני רוצה שהיא תישאר פה.
עזבו הכול, היא תישאר פה כי אני פאקינג לוקאס אבאדו ואני יכול לעשות כל מה שמתחשק לי.
״אני לא רוצה להישאר פה לוקאס בבקשה תחזיר אותי הביתה״ היא לוחשת ואוחזת בחולצתי עם ידיה הקטנות עד כדי גיחוך
״איזבלי מחר נלך לבית שלך ותקחי מה שאת צריכה משם, את הולכת להישאר פה הרבה זמן״ אני לוחש במתיקות מאוסה ומלטף את שערה
״לא לא ... לא בבקשה לוקאס אני לא רוצה״ היא ממררת בבכי ומצמידה את ראשה לחזי
אני מנשק את ראשה והולך לאחור
״לילה טוב איזבל, אם הרעב שלך יהיה ממש בלתי נסבל את יודעת מה את צריכה לעשות כדי לקבל אוכל״ אני מכבה את האור בחדרה ונועל את הדלת

אני הולך למטבח לקחת לי משהו לאכול ומיד עולה במחשבות שלי שאיזבל לא אוכלת בגללי.
אלוהים זה לא מתקדם לכיוון טוב, מתחילים להיות לי רגשות אשם בגלל הילדה הזאת.
אני מדחיק את הרגשות אשם ומחזיר את החוסר רגש שלי לפעולה
״אחי אין פה מה לאכול״  ליאו צץ משום מקום כשהוא יושב על כיסא הבר במטבח
״אחי תמצא לך חיים״ אני מסנן לעברו ופותח את הארון .
אני מוציא משם וויסקי ושתי כוסות ומניח על האי
אני מוזג אחד לי ואחד ללאו ואנחנו מתיישבים על הספה ומדברים על דברים של המאפיה
״לוקאסססס״ צרחה מקפיאת אוזניים מגיעה מחדרה של איזבל
אני וליאו מוצאים אקדחים ודורכים אותם ורצים לחדרה של איזבל
אני פותח את הדלת בחוזקה ונכנס לחדר ריק
החלון פתוח ורוח נוראית נכנסת לחדר
״פאק פאק פאק ליאו תעוף למפקדה ותפתח את המצלמות״ אני נוהם ודופק על הקיר בחוזקה
״פאקקקקק״ אני צועק ומטיח בקיר אגרופים
אני רץ למפקדה ומסתכל במצלמות עם ליאו מי לקח את איזבל.
המאפיה הפאקינג אמריקאית
בני זונות .