טעם האסור מתוק יותר

מאט(34)

״סול״ קראתי לרחבי הבית.
אין מענה.
איפה היא יכולה להיות?
עליתי לחדרים וחיפשתי שם, היא לא נמצאת.
נכנסתי לחדר שלי ומצאתי מגבת זרוקה על הרצפה ועקבות רגליים רטובות.
״סול את פה?״ צעקתי לרחבי החדר.
שוב אין מענה.
נכנסתי למפקדה שנמצאת בקומת הקרקע ופתחתי את מצלמות האבטחה.
כיוונתי לחצי שעה אחרי שיצאתי מהבית.
מישהו עם לבוש שחור עומד צמוד לקיר ליד המקלחת.
אני לא רואה את פניו בבירור כי הוא מפנה אותם לצד השני.
דלת המקלחת נפתחת וראשה של סול צץ משם.
פאק.
״מאט?״ קולה הקטן קורא בשמי.
פאאקק.
איך יכלתי להשאיר אותה פה לבד?! בלי פאקינג אבטחה?!
איך יכלתי להיות כלכך טיפש?
היא יצאה מהמקלחת וחיפשה משהו בעינייה.
האיש שעומד צמוד לקיר נצמד אליה, ועכשיו פניו נחשפות בפני.
קול.
פאקינג קול.
״תהיי ילדה טובה ותשתקי״ הוא לוחש לאוזנה וחופן את ישבנה.
אני עומד להשתגע.
פניי מחווירות, אני לא מצליח לראות כראוי.
הזעם מסנוור אותי.
הוא נגע בה, הוא נוגע באישה שלי.
היא רועדת מפחד, והכול באשמתי.
בן זונה דפוק שכמוני.
שני חיילים נוספים נכנסו לחדר.
״קחו אותה, הילדה הזאת תעזור לנו מאוד״ הבן זונה שחשבתי שהוא חבר שלי זורק את גופה על אחד החיילים שנכנסו.
הם בוחנים אותה, את כולה.
זה שלי, אף אחד לא יכול להסתכל על מה ששלי.
הם סיממו אותה עם חומר הרדמה, ומיד כשהיא נרדמה הם השליכו את המגבת מגופה. מותירים אותה עירומה, והם נוגעים בה.
הם נוגעים בכל חלק בגופה עם הידיים המסריחות שלהם.
גופי רותח מזעם, אני מרגיש את הדם מטפס לראשי במהירות ובאחת אני מטיח את אגרופי בקיר.
אני תופס את מפתחות המכונית מהשולחן ויוצא החוצה במהירות.
אני מתניע את הרכב שלי ונוסע ללא היכר לביתו של לוקאס.
אפילו לא שמתי לב לנהיגה שלי, רק לא לבזבז פאקינג זמן ולהוציא את האישה שלי מהמקום המסריח הזה.

דפקתי על דלת הבית של לוקאס בחוזקה.
״מה לעזאזל״ ליאו פותח את דלת הבית בעצבים.
״מאט? מה יש״ הוא שואל בבילבול.
התפרצתי לתוך הבית בזעם.
איזבל יושבת על הספה עם רפאל בין ידיה וג'ון ולורן לצידה.
״מאט? גם סול פה?״ ג'ון התרומם בהתרגשות מהספה.
לעזאזל.
״סול תבוא עוד מעט ילדון״  פרעתי את שיערו ברוגע הכי מזויף שהצלחתי לגייס.
הוא הנהן והתיישב חזרה לצד איזבל ולורן.
״איפה לוקאס?״ שאלתי את ליאו בלחש.
״במפקדה, מה יש מאט?״ הוא שאל בבלבול.
״קול חטף את סול״ פניו הרצינו
״הכול בסדר?״ איזבל שאלה בבהלה וליטפה את שיערו של רפאל.
״כן, אתם מתנהגים מוזר, הכול טוב?״ לורן הוסיפה והן הביטו אחת בשנייה.
״נסביר אחר כך, אין לנו זמן לזה״ אמרתי ומיהרתי עם ליאו למפקדה.
פתחתי את דלת המפקדה בחוזקה.
לוקאס ישב שם עם מורנו ומייקל* והתעסקו בעניינים שלהם.
״חטפו את סול לוקאס״ לא ביזבזתי זמן.
״מה זאת אומרת״ הוא התרומם מכיסאו ואחריו מייקל ומורנו.
״מי זאת סול?״ מייקל שאל את לוקאס במבט מבולבל.
״מישהי שחשובה לו״ לוקאס אמר במבט משועשע.
מה לעזאזל מצחיק?
״Karma is a bitch* ידידי״ לוקאס התיישב על כיסאו והדביק חיוך מרוצה על פניו.
״לוקאס״ ליאו הסתכל עליו במבט מזהיר.
״אל תסתכלו עלי ככה, הוא חטף מישהי שחשובה לי והנה עכשיו זה חוזר אליו״ הוא אמר ושיחק עם העט שעל שולחנו.
מעניין לי את הזין הקארמה, זאת הפאקינג אישה שלי.
״לוקאס עברנו את זה, ואם לא בשבילי אז בשביל ילדה שלא עשתה שום דבר רע בחיים שלה״ אמרתי ברצינות.
חיוכו נמחק.
״ואיזבל עשתה משהו רע בחיים שלה?!״ הוא הטיח את ידו על השולחן.
הזמן מתבזבז על הויכוח הטיפשי הזה.
אבל אני צריך אותו, אני צריך את כל התמיכה שאפשר.
״אתה צודק לוקאס, אבל כרגע אלוהים יודע מה עושים לה שם, הייתי טיפש. טיפש מאוד, אבל אם אתה מבין מה אני מרגיש שים את האגו המזויין בצד ותעזרו לי לחלץ אותה מהאנשים האלה״.
״פאאאקקק״ הוא נהם בארסיות והתרומם מכיסאו.
״מה אתה אומר קאפו?״ לוקאס פנה אל מייקל.
כל שנייה שעוברת גורמת לגופי להיות יותר חסר מנוחה.
אין לי איך להסביר את הפחד שלי שיעשו לה משהו.
רק עכשיו אני מבין כמה אני מוכן למות למענה.
״אתה הולך להיות הקאפו עוד שנתיים, אני תומך בהחלטה שתקבל״ הוא העביר את המושכות חזרה ללוקאס.
הוא העביר את ידו בשיערו והוציא אוויר בייאוש.
״ליאו, תקרא לפאולו שיאתר את המיקום שלהם ותציב את החיילים מחוץ לבית״ הוא פקד וליאו נעלם בשניות.
״אני שולח לפה את החיילים שלי מוגאס״ הוצאתי את הטלפון מכיסי.
״תודה אחי, אני מעריך את זה״ טפחתי על כתפו ויצאתי מהמפקדה.

מורנו- אבא של ליאו
מייקל- אבא של לוקאס
‏Karma is a bitch - קארמה: תיאוריה שאומרת שעל כל דבר רע שאתה עושה למישהו, יקרה לך משהו רע, ועל כל דבר טוב שעשית למישהו, יקרה לך משהו טוב.
הכוונה במשפט היא השלילית.
נגיד, אם ניסית להפיל מישהו ובמקום שהוא ייפול אתה מעדת- הוא יכול לומר karma is a bitch.