טעם האסור מתוק יותר

מאט(25)

הרבה זמן שלא פגשתי ילדה טובה, ובטח לא ברמנית.
רובן זורקות את עצמן עלינו בעשר דקות הראשונות שהן משרתות, ואחרות בסוף הערב.
לא פגשתי עדיין מישהי ששומרת על עצמה, וזה למה היא כלכך סיקרנה אותי.
״ג'קסון, אני רוצה שמעכשיו סול תעלה קבוע״ אמרתי ונעצתי את מבטי בסול.
היא דיברה עם ולרי ונראתה לחוצה מעט, היא בטח סקרנית על מה אני מדבר עם הבוס שלה.
סובבתי את מבטי וראיתי את מבטו של קול נעוץ בולרי גם.
נעשה טובה קטנה לחבר.
״גם ולרי, אני רוצה שולרי וסול יהיו הברמניות הקבועות״ הוספתי וקרצתי לקול שחייך אלי.
״בטח אדוני, אני כבר אודיע להן על הנשתנה״ ג'קסון לחץ את ידי בחיוך והתקדם לבנות.
גיחוך עלה על פני כשראיתי את פניהם של סול וולרי מחווירות.
כמו בפקודה אני וקול הסתכלנו אחד על השני בחיוך ממזרי.
רק טיפש לא ידע את הלחץ שכרוך בלשרת חבורת גברים יהירים, אבל הסקרנות על הילדה הזאת גוברת.
היא נעצה בי מבט מפוחד והבטתי בה בשעשוע.
״ערב טוב״ ג'קסון הרים את ידו לשלום ונעלם עם הבנות.
״נו קול, מה אומר על הסידור הקטן שארגנתי לנו?״ התיישבתי לצד קול והנחתי את ידי על משענת הספה.
״הן לא זרקו את עצמן עלינו, כמה זמן לא ראינו בנות כאלה מאט?״ קול שאל בחיוך ולגם מכוס הוויסקי.
״הרבה מאוד זמן״ השבתי ושאפתי מהסיגריה.

ירדתי למועדון חזרה ועיניי נתפסו בפניה העצבניות של סול משרתת שולחן גברים שזורקים לעברה עקיצות ומבטים.
גופי התחמם מהעצבים שעברו בגופי כשאחד מהגברים צילם את ישבנה והראה לחברו.
לפני ששמתי לב גופי היה מעליו ואגרופיי הוטחו בפניו.
תפסתי את ניידו וניפצתי אותו על הרצפה.
תפסתי זכוכית שהתנפצה מהנייד והעברתי על פניו.
״אם עוד פעם אחת״ נהמתי בעצבים והכנסתי את הזכוכית עמוק יותר.
״אתה תטריד בכל מובן״ עברתי לחתוך את כתפיו.
״את הבחורה שלי״ העברתי את הזכוכית על בטנו.
״אתה לא תסיים חי״ נעצתי את הזכוכית עמוק בבטנו והשארתי אותה בפנים.
סול נשארה קפואה במקומה, עינייה נפערו ודמעות זלגו ממנה.
״מה עשית?״ היא מילמלה והניחה את ידיה על פניה בפחד.
״אל תהיי דרמטית סול, את רוצה שתמונות של התחת היפה שלך יסתובבו בין ניידים?״ שאלתי והתקרבתי אליה בזהירות.
ככל שהתקרבתי יותר ריח של צמר גפן מתוק נדף ממנה.
אני לא אוהב דברים מתוקים, אך הריח הזה חדר לאיברי והעמיד אותו בחוזקה.
פניה המבוהלות קפאו וגופה לא זז ממקומה.
״הוא צילם את... את היש... הישבן שלי?״ היא שאלה ונראה כאילו היא מריצה במוחה דרכים לרצוח אותו.
״אמת, אבל טיפלתי בו יפה נכון?״ שאלתי ונעמדתי צמוד לגופה.
ריחה התחזק וגרם לי לחרוק שיניים מגירוי.
״נכון״ היא ענתה והביטה בעיניי מלמטה.
עינייה החומות והגדולות הביטו בי במבט כלכך תמים ומתוק שאני לא יודע איך אני מתאפק ולא מפשיט אותה ברגע זה.
המחשבה עליה ערומה מתחתי גורמת לעיניי להזדגג מהנאה.
הילדה הזאת מוציאה בי צדדים שלא ידעתי שקיימים בי.
עוד לא יצא לי להתחרמן כלכך רק ממחשבה, ועוד מילדה שאני מכיר כמה ? ארבע שעות?
״אני צריכה לחזור לעבודה״ היא לחשה והורידה את ראשה למטה.
היא כנראה שמה לב לאיברי העומד כי באותו רגע היא הרימה את מבטה חזרה לפניי בפה פעור.
״אתה מטורף?״ היא לחשה כמעט ללא קול.
״אולי״ פלטתי אנחה והזזתי את פוני הוילון שלה הצידה.
״את לא צריכה לחזור לעבודה, אני משחרר אותך ממנה״ לחשתי לאוזנה וגופה הצטמרר תחתי.
״אני מצטערת אדוני אבל עם כל הכבוד לזה שאתה הבעלים של המועדון מה שקורה בתוך ראשך יישאר בגדר פנטזיה״ היא אמרה בחוצפה והביטה בי בכעס.
״אמרת יפה סול, אני האדון שלך, את לא בעמדה של לסרב לי״ חייכתי בהנאה מכל הסיטואציה.
אני לא רגיל שמסרבים לי וזה למה אני להוט כלכך.
״אם אין לך משהו להוסיף אדוני אשמח אם תתן לי לחזור לעבודה״ היא שילבה את ידיה בחוסר סבלנות ואני רק נושך את שפתיי מהמראה הפראי שנוצר לה.
״אני אציית לך כל עוד זה קשור לעבודה ותו לא, ברשותך״ היא הוסיפה והתכופפה להתחמק מבין זרועותי.
הגודל הקטן שלה גורם לי לרצות לסגור אותה בין ידיי ולא לשחרר אותה.
חמד כל הסיפור הזה, אבל אחרי שהיא סירבה לי רשמית, המשחק רק התחיל.