טעם האסור מתוק יותר

סול(29)

נכנסו לתוך מבנה של בית החולים.
ליאו ולורן מיהרו לחפש את החדר ושני ידי אחזו בידהם של ג'ון ומאט.
אני לחוצה מעט לפגוש את הקרובים לו, אף פעם לא אהבתי הכרויות כאלה, זה תמיד הביך אותי.
הגענו לדלת גדולה ולבנה, שנראית שונה משאר חדרי בתי החולים.
ליאו ולורן פתחו את הדלת ונכנסו, ואחריהם אני מאט וג'ון.
על המיטה הייתה שכובה אישה מדהימה ביופיה, כאילו אחת הדוגמניות של ויקטוריה סיקרט.
שיערה היה ארוך וגולש, עיניה היו חומות וגדולות, וגם דומעות, מההתרגשות .
לצידה עמד גבר גבוה וחסון, כנראה בעלה, שנישק בלי סוף את מצחה ואמר כמה שהוא אסיר תודה שהם קיימים בחייו, הוא והתינוק.
התינוק היה בין זרועותיה רדום.
כולם הלכו ובירכו אותה ואני עמדתי ליד הדלת הסגורה עם ג'ון.
אני רק מקווה שלא ישימו לב אליי, אני לא אוהבת שהפנים של כולם מופנות לכיווני.
וחוץ מזה, אני לא מתאימה לסביבה הזאת, כולן יפות ומשורטטות ורק אני מרושלת ומוזנחת.
מאט צריך מישהי אחרת, יותר יפה ממני, דוגמנית.
אני לא מתאימה לו.
״אני רוצה להכיר בפניכם את סול״ מאט אמר לפתע וכמובן, כל הפנים הופנו אלי.
הרגשתי את לחיי שורפות ממבוכה.
גופי קפא במקום ולחצתי בחוזקה את ידו של ג'ון מהלחץ.
״והילד הקטן שעומד לידה זה אחיה, ג'ון״ הוא הוסיף ופרע את שיערו של ג'ון בחיבה.
הוא בתגובה צחקק צחוק מתוק.
״שלום סול, אני איזבל וזה בעלי לוקאס״ איזבל אמרה בחיוך ואחזה את ידו של לוקאס.
״זה הקטן שלנו, רפאל״ היא אמרה ובו זמנית חשפה את שמו לראשונה, לנוכח תגובות השמחה מצד כולם.
״נעים להכיר, שיהיה לכם במזל״ ניסיתי לגייס את הקול הכי פחות רועד שיש לי ולברך כראוי.
״סול, כל אלה גם חברים שלך?״ ג'ון שאל בלחישה.
יותר נכון, ניסה ללחוש.
״אני מקווה שאנחנו חברים שלה״ איזבל אמרה במתיקות.
הם כלכך נחמדים, כולם, מאט לא שיקר לי כשאמר את זה.
״כן ג׳וני הם חברים שלי״ ליטפתי את שיערו בעדינות והלכתי איתו לכיוון מאט.
״אמרתי לך שהם נחמדים״ מאט לחש לאוזני.
״את כלכך יפה סול״ הוא הוסיף והביט בעיני.
השפלתי את ראשי לרצפה במבוכה.
זרם נעים עובר בגופי כשהוא לוחש לאוזני.
הקול שלו, זה הקול הכי גברי ששמעתי אי פעם.
הריח שלו, הריח שגורם לאיברי להשתולל.
הוא גורם למוחי להפסיק לשלוח פקודות לגופי.
מאט הלך לכיוון לוקאס ולחש לו משהו באוזן.
הוא הינהן וחייך.
״ג'ון, אתה רוצה להכיר את הבן שלי?״ לוקאס שאל לפתע והתקדם לכיוונו של ג'ון.
ג'ון העלה על פניו חיוך גדול והלך עם לוקאס לכיוון מיטתה של איזבל.
מאט התקרב אלי חזרה בחיוך.
״אני לא אוותר על הנשיקה שהובטחה לי״ הוא לחש לאוזני והוציא אותי מחוץ לחדר.
ליבי דוהר במהירות וגופי מתחמם.
״לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי כשהוא הוביל אותי ללא ידוע.
הוא לא ענה והמשיך להוביל אותי.
הוא עצר במקום שומם, חסר אדם.
הוא הצמיד את גופי לקיר שהיה שם ונצמד אלי.
באתי להגיד משהו אך הוא קטע אותי.
״אל תדברי סול, בואי פשוט...״ הוא הצמיד את שפתיו לשלי בעדינות.
שפתיו רכות כמו ענן, נותנות לי תחושה נעימה וביתית.
פיסקתי את שפתי כדי לתת לו גישה להעמיק את הנשיקה.
אמנם לא התנשקתי אף פעם, אבל אני יודעת איך זה עובד.
רוב הידע שלי קיבלתי מולרי, היא התנשקה ושכבה עם הרבה גברים.
״את כלכך מתוקה סול״הוא נהם ונשך את שפתי התחתונה.
אלוהים.
לשמוע אותו מדבר כך גורם לי למבוכה, אך באותה נשימה גם לכאב בין רגליי.
הוא החדיר את ידו לשיערי והצמיד את שפתינו יותר.
זקפתו נצמדה לבטני.
״תראי מה שאת עושה לי״ הוא לחש מבין שפתי.
הוא החדיר את לשונו לשלי ושיחק עם לשוני ריקוד פרוע.
הנשיקה הייתה כלכך אגרסיבית אך בו זמנית עדינה.
כיווצתי את רגליי בכאב.
ככל שהנשיקה נמשכה ככה הכאב התחזק.
אני מרגישה דברים שלא הרגשתי קודם.
הצורך שלי שהוא יהיה בתוכי, הצורך לראות את גופו החטוב ולשנן כל פרט הכי קטן בגופו.
״פאק סול״ הוא אמר והביט לכיווץ שבין רגלי.
הוא חפן את ישבני בחוזקה והצמיד את זקפתו חזק יותר לבטני.
״את אלוהית״ הוא אמר וגרם ללחיי לבעור שוב.
לא קיבלתי כלכך הרבה מחמאות כאלה אף פעם.
הוא נישק את צווארי בעדינות והשאיר עליו נשיקות רטובות.
נשימותיו חדרו לאוזני ומשם ישירות לאיברי.
״מאט, אני לא יודעת מה קורה לי״ אמרתי מתענגת ממגעו.
״את חרמנית״ הוא קבע ונישק את שקע צווארי.
גופי רעד למילותיו וצחקתי בשקט.
״מה מצחיק אותך?״ הוא שאל בחיוך והצמיד את מצחנו.
״שאתה מדבר ככה...זה.. זה מביך אותי״ אמרתי מתחמקת ממבטו.
״כן זה מביך אותך?״
״זה מביך אותך שאני אומר שאת חרמנית עליי?״ הוא שאל בחיוך וחיפש את מבטי.
אלוהים בחיים לא בערתי ככה בחיי.
״לא היית באינטימיות כזאת עם גבר סול?״ הוא שאל וייצב את פניי למולו.
אני מפחדת שאם אגיד לו שזאת פעם ראשונה שאני בכלל התנשקתי ירד לו ממני.
אבל לא אשקר לו.
״כן״ עניתי והשפלתי את עיניי ארצה.
״זה אומר שאת רק שלי״ הוא אמר והרמתי את עיני אליו.
הוא מכריז עלי בעלות.
זה אמור להרתיע אותי, אבל לעזאזל זה עושה לי את זה יותר.
אני רוצה להיות שלו.
״תגידי לי שאת שלי סול״ הוא נהם בצרידות.
אני לא יכולה לומר את זה , זה מביך אותי מדי.
״אל תתביישי, תגידי את זה. אני רוצה לשמוע את האישה שלי אומרת שהיא שלי״ הוא קרא אותי שוב.
״אני שלך מאט״ אמרתי במהירות.
הוא נהם והתפרק על שפתיי בצורך.
הנשיקה הייתה אגרסיבית יותר מהראשונה אבל עדיין נעימה.
הוא סובב את גופי כך שבטני פונה לקיר וגבי אליו.
הוא נצמד לגופי.
זקפתו נצמדה לישבני והוא התחכך בו.
״פאק סול״ הוא נהם בצרידות ונישק את כתפי.
״אני צריך להיות בתוכך״ הוא פרק והזיז את איברו בישבני בקצב.
הוא רוצה את זה.
אני לא יודעת אם אני מוכנה לתת לו את זה, אבל מצד שני אני צריכה אותו בתוכי, אני רוצה להרגיש אותו.
אולי לשם שינוי אני אזרום פשוט.