טעם האסור מתוק יותר

לוקאס(3)

״תתפשטי״ אני פוקד בזמן שידי מטיילת על גופה החטוב והארוך
בחיי האישה הזאת היא הדבר הכי יפה שראיתי בשנים האחרונות, וראיתי המון נשים בחיי
היא מתחילה לקלף את בגדיה בעדינות ופחד ולאט לאט גופה היפה נחשף בפניי עד שהיא נשארת רק עם חזיית תחרה שחורה ותחתון תואם.
איברי לא מאחר להקשיח כמו אבן
״א.. אניי.. בתולה״ היא לוחשת בראש מושפל
אם היא רק הייתה יודעת כמה זה מעניין לי את התחת
היא צריכה ללמוד את הלקח
אני בן אדם עם אגו בשמיים, אני לא מוכן שיזלזלו בי ככה וידברו בצורה הזאת
היא צריכה ללמוד את זה בדרך הקשה.
״תורידי את מה שנשאר״ אני נוהם בחוסר יחס למה שאמרה
היא מייללת שדמעות גדולות נושרות מפנייה
אם היא רק הייתה יודעת שזה מעמיד את איברי חזק יותר, לא ידעתי שהוא יכול להגיע למצב קשיח כזה
אני מעביר את אגודלי על שפתוחה התפוחות ומלקק את שפתיי בתאווה
״את מתכוונת להוריד לבד או שאני אקח את השליטה מפה?״ אני מעביר את ידי על שיערה הארוך והגולש
״אנ..אני או..אוריד״ היא מגמגמת בבכי
אלוהים אני שונא שהיא מגמגמת, שונא .
היא פותחת את סוגרי חזייתה והיא נשמטת מגופה על הרצפה, חושפת שדיים גדולים ועומדים
פאק אלוהים איברי עומד להתפוצץ מהבוקסר
היא מקלפת את תחתונה מאיברה ושומטת אותו לבין קרסוליה.
״עד הסוף״ אני פוקד ומעביר את עיניי על גופה
היא מורידה את תחתוניה וזורקת אותם על הרצפה וגופה נחשף לפניי במלוא הדרו
אני מתקרב אלייה בצעדים איטיים ומייסרים
״אני רק... בבקשה תעשה את זה עדין״ היא לוחשת כשראשה עדיין מושפל לרצפה
אני מוריד את הגקט של החליפה שלי ואחריו פותח את החולצה המכופרת השחורה שמתחת
אני שומט אותם על הרצפה לצד בגדיה הזרוקים וממשיך להתקדם
לאחר מכן אני פותח את אבזם החגורה ומקפל את החגורה לשניים
״תשבי על המיטה על ארבע״ אני פוקד ועוצר את התקדמותו אליה
״אתה הולך ל.. להרביץ לי עם זה?״ היא שואלת בפה פעור ודמעות גדולות עוד יותר זולגות על לחייה
אני מהנהן בחצי חיוך ונצמד לגופה העירום
״תעשי מה שאמרתי״ אני מוריד את החיוך מפניי ומעביר את ידי על גבה הצר
היא מסתובבת לכיוון המיטה וישבנה הגדול מתנגש באיברי
אני עומד להתפוצץ
היא מצייתת לבקשה שלי ונעמדת על ארבע במרכז המיטה
״את מעדיפה שאגש ישר ולעניין ואזיין אותך או שאאריך את זה עם מכות בחגורה?״ אני שואל ומעביר את ידי על ישבנה
״מה אתה חושב?״ היא שואלת בציניות נוטפת פחד
״את תצטרכי להתחנן בשביל שאגש ישר ולעניין״ אני אומר בחיוך
אני לא יודע איך אחזיק מעמד עד שתתחנן בפניי אבל אני רוצה לעשות לה את המוות
״אני לא אתח..אתחנן בפנייך, אני לא כלבה שלך״ היא אומרת בקול רועד
אני ממשיך ללטף את ישבנה ומעביר את אצבעי על פתח איברה.
פאק הוא נוטף
״את נרטבת ממני?״ אני שואל בחיוך מרוצה
היא לא מגיבה לי
אני מחדיר את האצבע שלי לתוך איברה הרטוב וזוכה ליללה שיצאה מפיה המתוק
אני מוציא את אצבעי ומלקק אותה
המתיקות שלה עוברת כל גבול
״פאק את כלכך מתוקה״ אני נוהם בהנאה
היא מסתובבת אליי כשהיא עוד עומדת על ארבע אבל פנייה לכיווני
ראשה בדיוק בגובה של איברי ואני מתאפק לא לדחוף לה את הראש לתוך הזין שלי
״אני מתחננת בפנייך שלא תכה אותי עם החגורה״ היא מבקשת בקול מתוק ומביטה לעיניי
אבל זה לא מה שרציתי לשמוע.
״אני רוצה שתתחנני שאני אזיין אותך״ אני נוהם ומלטף את שיערה הרך
״אני מתח..מתחננת בפנייך ש.. שתז..שתזיין אותי״ היא אומרת בקול חלש
״יותר חזק ובלי גמגום״ אני פוקד
״דרך אגב, השם שלי זה לוקאס״ אני אומר לה בתקווה שתבין שאני רוצה שתכניס את השם שלי למשפט
היא מהנהנת בבכי
״לוקאס, אני מתחננת בפנייך שתזיין אותי״ היא מבקשת שוב ומביטה בעיניי
״שוב פעם״ אני פוקד
״לוקאס, אני מתחננת בפנייך שתזיין אותי״ היא מגבירה את קולה
״שוב״ אני מאגרף את שיערה בידי
״לוקאס אני מתחננת בפנייך שתזיין אותי״ היא מרימה את קולה ודמעות נופלות על פנייה
״מי אני שאתנגד?״ אני שואל בחיוך ומסובב אותה כך שישבנה פונה אליי
אני מוריד את המכנס ומוציא אותו מרגליי ולאחר מכן אני מוריד את הבוקסר והאיבר שלי עומד יותר מאי פעם
״לוקאס, אני אעשה כל מה שתרצה ואני אהיה כל מה שתרצה אני רק מתחננת בפנייך תשאיר לי את הבתולים״ היא מתחננת בקול רועד
״היית צריכה לחשוב על זה לפני״ אני אומר ומתמקם בפתחה
״אלוהים אני מתחננת אלייך אני אעשה מה שתרצה״ היא צועקת בבהלה ממה שעומד לבוא
״לא אלוהים, לוקאס״ אני נוהם ומושך את שיערה אליי
״לוקאס, בבקשה ממך אני אעשה לך הכול ואני אספק אותך בכל דרך אחרת, תשאיר לי את הבתולים אני מתחננת״ היא מבקשת בקול מתחנן ואלוהים זה צובט לי את הלב
פאק אני שונא את זה שזה צובט לי את הלב
אני מזיז את איברי מפתחה ומצמיד את פי לאוזנה
״את ביקשת את זה״ אני לוחש לה ולוקח את החגורה מהרצפה
״אני הולך לתת לך חמש הצלפות״
״כל זעקה תזכה אותך בעוד אחד, אם תצעקי שלוש פעמים ואגיע לשמונה הצלפות, אני אזיין אותך כלכך חזק שלא תוכלי לזוז ובתולים לא יישארו לך״ אני נוהם בזעם
היא מהנהנת בפחד ומתכוננת לכאב
אני מרים את החגורה והיא מתנגשת בישבנה
״תספרי״ אני פוקד לאחר המכה הראשונה
״אחד״ היא לוחשת בכאב
עוד מכה לא מאחרת לבוא
״שתיים״ היא לוחשת בקול רועד
״שלוש״ היא מנסה לרסן את כאבה
״ארבע״ היא משתיקה את הכאב בקולה
״האחרונה הולכת לכאוב נסיכה שלי״ אני אומר בקול מסופק מהסימנים האדומים שהשארתי לה
אני מרים את החגורה ומשתמש בכל כוחי למכה האחרונה
״חמש״ היא כמעט צועקת וגופה קורס על המיטה
״לא סיימת עדיין״ אני לוחש לאוזנה ומרים את גופה השבור אליי