טעם האסור מתוק יותר

מאט(28)

היא תפסה בידי והובילה אותי לחדרה.
היה נראה שהיא מתביישת וחסרת ניסיון, אבל זה רק עשה לי את זה יותר.
התמימות שלה, לדעת שאני היחיד שנוגע בה, עושה לי את זה יותר מכל דבר אחר .
שניה לפני שנכנסנו לחדר צלצול טלפון בקע מכיסי.
נשפתי אוויר בעצבנות על הריסת הרגע ועניתי לשיחה.
״כן ליאו״ אמרתי חסר סבלנות.
״איזבל יולדת, אני דקה מהבית שלך תתארגן״ הוא זרק במהירות.
אחרי שליאו ולורן התחתנו ביקשתי מהם לעבור לגור באמריקה, לידי וליד אבי.
אני וליאו הסתדרנו יותר, כך שלא נוצר הרבה בעיות עם הבקשה הזאת.
היה לו מטוסים משל עצמו כך שיכל לבקר מתי שירצה את משפחתו.
״אני לא בבית, תבוא לכתובת שאני שולח לך״ אמרתי וחיזקתי את אחיזתי ביד של לורן.
״יש איתי אורחים״ אמרתי וניתקתי את הטלפון.
שלחתי בהודעה את הכתובת של לורן והחזרתי את הטלפון לכיסי.
״אתה לוקח אותנו איתך?״ היא שאלה והביטה בי בעיניה הגדולות.
״כן, זאת הזדמנות שתכירי את הקרובים אלי.
ליאו, את בטח זוכרת אותו מאותו יום במועדון, הוא מגיע עם אחותי הם נשואים, ואנחנו הולכים לבקר חברה קרובה שלי שיולדת״ הסברתי.
לי ו לאיזבל לא הייתה הכרות טובה, אך לאחר כמה זמן היחסים שלנו השתפרו.
לוקאס כמובן לא אהב את זה, אבל הוא קיבל את זה בסוף.
סול גירדה בראשה והרימה את ראשה אלי.
״אני... מתביישת קצת״ היא אמרה במבוכה.
כלכך חמודה.
״אין לך ממה, אני מבטיח לך שהם האנשים הכי נחמדים שתפגשי אי פעם, אני בטוח שתתחברי לאיזבל ולורן״ אמרתי וליטפתי את ראשה.
״לכי לארגן את ג'ון אני מחכה לך בסלון״ אמרתי והסתובבתי לסלון.
תוך חמש דקות סול וג'ון ניצבו בפניי.
סול לבשה טייץ שחור צמוד שהדגיש את קימוריה היפים, וגופיה לבנה שחשפה את בטנה והבליטה את שדיה.
הפוני שלה הונח על צדדי מצחה ברישול.
״מתי הם מגיעים?״ סול שאלה ושמה את ידיה על כתפיו של ג'ון שעמד לצידה.
צליל הודעה נכנסת נשמע בניידי.
׳אנחנו פה׳.
״עכשיו״ אמרתי והתרוממתי מהספה לכיוון הדלת.
סול התקדמה אחריי עם ג'ון ויכלתי להרגיש את צעדיה המהוססים.
יצאנו מהבית ומכוניתו הגדולה של ליאו עמדה בחנייה.
״וואוו סול תראי את המכונית הזאתת״ ג'ון צעק בהתרגשות.
החנקתי חיוך והבטתי בו.
״אתה רוצה לנסוע בה?״ שאלתי אותו בחיוך.
״כןןןןן״ הוא צעק ורץ לכיוון הרכב.
״אני מתנצלת״ סול אמרה במבוכה והתקדמה לרכב גם היא.
״תפסיקי להתנצל בפניי״ נהמתי בעצבים ואחזתי בידה.
נכנסתי איתה לרכב והתיישבתי לצד ג'ון במושבים האחוריים.
ג'ון ישב באמצע ואני וסול לשני צדדיו.
רגלה של סול קיפצה ללא הפסקה ולחייה היו אדומות.
היא הניחה את שיערה הארוך לצד ראשה בניסיון להיות נוכחת כמה שפחות.
״שלום, אני לורן אחות של מאט, איך קוראים לך?״ לורן שאלה בנחמדות וסובבה את פנייה לסול.
״סול״ היא ענתה בקצרה והשפילה את ראשה.
״את הברמנית שהייתה לנו אתמול לא?״ ליאו שאל והעיף מבט לעברה מהמראה.
היא הנהנה במבוכה והזיזה חלק משיערה לאחור.
״הייתה איתך עוד אחת נכון? ולרי?״
״קול עף עליה״ הוא אמר בחיוך משועשע והביט בקצרה בלורן שחייכה.
״איך קוראים לך חמוד?״ לורן שאלה והביטה בג׳ון.
הוא התרומם מיד ממושבו בהתרגשות והניח את ידו על רגליו.
״קוראים לי ג'ון, אבל אנשים שאני ממש אוהב קוראים לי ג׳וני״ הוא אמר בחיוך.
״אתה יכול לקרוא לי ג׳וני״ הוא אמר והביט בי בעיניו הגדולות.
צחקתי צחוק גדול, אמיתי.
הילד הזה זה משהו מיוחד.
״אני יכולה לקרוא לך ג׳וני?״ לורן שאלה בחיוך.
הוא הביט בי בעיניו הסקרניות כמי שמחפש תשובה.
״לתת לה לקרוא לי ככה?״ הוא לחש.
״אתה יכול לתת לה, היא טובה״ לחשתי לו חזרה.
״את יכולה לקרוא לי ג׳וני״ הוא אמר והניח את ראשו על כתפה של סול.

הגענו לשדה התעופה והלכנו לדרכנו לכיוון המטוס הפרטי של ליאו.
״אנחנו טסים לשם?״ סול שאלה בבילבול.
אמנם לא נגיע בזמן ללידה אך לפחות נהיה שם אחרי.
״כן, אנחנו טסים לאיטליה״ עניתי בקצרה.
״איטליה?!״ היא פערה את עיניה.
״איך אפשר לטוס לשם בהתראה כלכך קצרה?!״
״המשפחה של ליאו נמצאת באיטליה, כך שהוא טס לשם די הרבה. את מפחדת מטיסות?״ שאלתי בהתעניינות.
״אני אף פעם לא... לא טסתי״ היא אמרה במבוכה.
״אני אשמור עלייך״ אמרתי וליטפתי את פניה.
״עליכם״ הוספתי והעברתי את מבטי על ג'ון.
״עכשיו אני מרגישה שאני סתם דרמטית״ היא נשפה בבוז וצחקה.
״לא שאתם לא חמודים, אבל אנחנו די ממהרים״ ליאו קטע את הרגע היפה שלנו.
״אנחנו עולים על זה??״ ג'ון שאל בהתלהבות.
״אף פעם לא עלית על מטוס?״ ליאו שאל מבולבל.
״לאא, זה כלכך מגניב״ הוא הופנט ממראה המטוס.
״בוא נעלה עליו״ ליאו תפס את ידו של ג'ון בעדינות והתקדם איתו לעבר המטוס.
אחזתי בידה של סול והתקדמנו למטוס גם אנחנו.