טעם האסור מתוק יותר

סול(24)

״סוף סוף באת, אני לא מצליחה להסתדר עם כל זה לבד״ ולרי נשפה אוויר במחאה וזרקה לעברי גומיה.
ולרי היא החברה הכי טובה שלי, אנחנו עובדות ביחד ב״פורט״.
זה מועדון לילה שמנהלים אותו אנשי העולם התחתון, ונכון יש שיגידו שזה לא חכם להיכנס למקום כזה אבל תאמינו לי, אנחנו צריכות את הכסף.
יש לי אח קטן בבית שאני צריכה לטפל בו.
ההורים שלנו נטשו אותנו כשסיימתי יב.
התשובה שלהם לנטישה שלהם הייתה ׳ תגידי תודה שחיכינו שתסיימי יב ולא ניתקע אותך עם ילד קטן בזמן הלימודים׳ , כפוית טובה שכמותי, איך אני לא אומרת להם תודה?
ולרי מפרנסת את עצמה מגיל קטן, הוריה נטשו אותה גם אך בשונה ממני היא לא יודעת את הסיבה.
הם פשוט עזבו בלילה אחד, בלי להגיד מילה.
״תתעוררי סול, אני צריכה אותך מפוקסת״ ולרי נקשה באצבעותייה והעירה אותי ממחשבותי.
אספתי את שיערי השחור והארוך  לקוקו גבוה והפוני הקצר שלי נפל על מצחי.
״ולרי וסול, אתן למעלה היום״ ג׳קסון, מנהל הפורט אמר במהירות.
״הבעלים נמצא שם, אני הכי סומך עליכן וזה למה אני שם אתכן שם.״ הוא הסביר ודיבר עם ידיו.
תמיד הוא מדבר עם הידיים, ואני וולרי תמיד צוחקות על זה.
אני לא מבינה אנשים שמדברים עם הידיים, למה אי אפשר להשאיר אותן בצד?
״תשמעו בנות, הם יכולים להיות קצת.... מניאקים״ הוא אמר בלחישה את המילה האחרונה.
״אל תענו ואל תסתבכו איתם, תמיד תזכרו את המטרה שלשמה אתן עובדות ואל תתנו למילים חסרות משמעות לחדור אליכן״ הוא אמר וטפח על כתפינו.
יש לנו מזל שקיבלנו בוס כמו ג'קסון, הוא תמיד יודע להגיד את המילה הנכונה.
הנהנו לעברו באישור והתקדמנו למעלה, לחדרי הוי אי פי.
סיפרו לי שזה ממש כמו מיני מועדון.
אומרים שיש  שם הכול, בר, שירותים, ספות ,מקלחות, ואפילו חדרי שינה.
״אני לא אוהבת את זה ששמו אותי שם״ אמרתי בלחץ לעבר ולרי.
ככל שאנחנו עולות יותר במדרגות ככה הלחץ שלי גובר.
הגענו לדלת הארוכה והשחורה.
״אני ממש לא רוצה לפתוח אותה״ ולרי לחשה וקולה לחוץ.
תאמיני לי ולרי, גם אני לא.
לקחתי את היוזמה והורדתי את הידית השחורה למטה.
משהו כמו עשרה גברים ישבו בכורסאות וספות לבנות.
ריח הסיגריות והאלכוהול מורגש בצורה מפחידה ואני מתפללת לאלוהים שהם לא יתנהגו בטיפשות.
״אנחנו צריכות להציג את עצמנו״ ולרי לחשה לי כשאף אחד לא שם לב שנכנסנו.
״אני יודעת, ולרי פשוט קחי את זה בקלות.
הם בני אדם כמונו אין לנו מה לפחד וזאת לא פעם ראשונה שלנו מול אנשים״ חיזקתי אותה בתקווה שזה יחזק גם אותי.
היא הנהנה לעברי בהבנה והתקדמנו לחבורת הגברים הנאים.
ראשו של אחד מהיושבים סובב לעברנו ונתקפתי פחד אך לא הראתי את זה.
״אתן הברמניות שלנו?״ הגבר הנאה שסובב את ראשו שאל, ואני מתקשה להבין אם היה זלזול בקולו.
״שלום, אני סול וזאת ולרי וכן אנחנו הברמניות שלכם להיום, כל מה שתרצו אנחנו כאן לשירותכם״ עניתי בגיוס קול הכי מופרז ביטחון שהיה לי.
״לא מתאים לכן להיות ברמניות״ אותו אחד אמר ובחן את גופנו.
״מתאים לכן להיות... מאט מה אתה חושב שמתאים להן להיות?״ הוא שאל וסובב את פניו לכיוונו של גבר אחר, כנראה מאט.
מאט הפנה את מבטו לכיווננו ובחן את גופנו גם.
״אני לא יודע קול, מה אתה אומר ליאו?״ מאט הפנה את מבטו לליאו.
״יש לי אישה בבית והיא אחותך מאט, תחליטו אתן מה הן יהיו, אני בחוץ״ ליאו אמר והרים את ידיו באוויר .
״שפוט״ גבר אחר זרק לעברו וכולם צחקו.
״לא שפוט, מאוהב אחי״ ליאו אמר וטפח על כתיפו של מי שאמר לו שפוט.
אני משתדלת להישאר יציבה לשיחה שגורמת לי להרגיש כמו זונה, אך אני יודעת שולרי לא עומדת בדברים כאלה.
אני יכולה להרגיש את גופה נדרך ועל עינייה מעקצצות דמעות.
הצורך לקלל אותם גובר עלי, אל מילותיו של ג'קסון חודרות למוחי.
׳תזכרי את המטרה שלשמה את עובדת׳, אח שלי.
אני לא אאבד את העבודה שלי בגלל כמה גברים מטופשים.
״אנחנו נישאר בתפקיד הברמניות, בבקשה אל תהפכו את זה ללא נעים״ אמרתי בחיוך מתוק כשלולרי ירדה דמעה.
מאט נעץ בי מבט וקול בולרי.
זאת אחת הסיבות למה אני לא אוהבת לשרת בוי אי פי.
עם האנשים למטה אני יכולה להסתדר כי להם אני עונה, אבל אלו?
אני לא יכולה לענות להם כמו שאני עונה ללקוחות הרגילים.
לקחתי את ידה של ולרי והולכתי אותה למקום שבו אנחנו צריכות לעמוד.
הערב המשיך כרגיל, לא היה יותר מכמה מבטים לא במקום.
הם שתו הרבה, הרבה מאוד.
מאט וליאו היו היחידים שנשארו מפוקסים.
די אהבתי את התשובה של ליאו, הייתי שמחה לגבר כזה נאמן, שמפגין את אהבתו ללא בושה.
״ערב טוב, אני רק אקח מפה את הברמניות שלי ברשותכם ואעלה שניים אחרות״ ג'קסון הופיע בפתח הדלת.
הגואל שלנו.
ולרי נשפה אוויר ושיחררה את כל הלחץ שהיה בתוכה.
היא לא צריכה להתמודד עם דברים כאלה כי היא לא יודעת להתמודד עם דברים כאלה .
״ג'קסון״ קולו של מאט עצר אותנו.
״כן אדוני״ ג'קסון מיהר להסתובב.
״תבוא לצד, אני צריך לדבר איתך על משהו״ מאט אמר בקול עמוק ונעץ בנו מבט.
אני מקווה שמה שאמרתי לא פגע לו באגו, כי אני יודעת למה גברים עם אגו נפוח שנפגע מסוגלים.
ג'קסון העביר את מבטו עלינו בחשד.
בצדק, לפי מבטו של מאט זה באמת נראה כאילו עשינו משהו.
אבל באמת לא עשינו כלום, לפחות עד כמה שאני יודעת.
״בטח אדוני״ ג'קסון ענה ומיהר ללכת אחרי מאט.
אני מתפללת בכל ליבי שזה לא ידפוק אותי.