טעם האסור מתוק יותר

לורן(17)

ליאו יצא מהדירה ועליתי לחדרי.
אני לא מבינה למה הוא שונא אותי כלכך.
טוב ...השנאה לאבי זורמת בעורקיו.
דלת הביתה נפתחת בחריקה וצעדים נשמעו לעבר החדר שלי.
מי זה לעזאזל?
התחפרתי בתוך שמיכת הפוך השחורה והתפללתי לאלוהים שדלת חדרי לא תיפתח.
ליאו זה לא כי הוא רק יצא מהבית, הוא לא יכול לחזור כלכך מהר.
דלת חדרי נפתחת באיטיות וליבי פועם בחוזקה.
״גורה?״ קולו של אחי קרא לי.
ליבי פעם חזק יותר מההתרגשות.
בשניות הורדתי את שמיכתי מגופי והתנפלתי עליו לחיבוק.
״פאק״ מאט עצם את עיניו ואחז בראשי.
״הכול בסדר ? הוא פגע בך?״ הוא שאל ובחן את גופי.
״הכול בסדר מאטי הוא לא נגע בי״ הרגעתי את פניו המודאגות.
״גורה שלי את יכולה להגיד לי הכול את יודעת נכון?״ הוא אמר וליטף את פניי.
לשנייה התפתתי לספר לו על היחס המחפיר שאני מקבלת מילאו אך איומו הדהד בראשי.
״אני יודעת, הוא לא פוגע בי מאט הכול בסדר״ משכתי אותו לחיבוק חזק נוסף.
״אתה רעב? אני אלך לקנות מצרכים ואכין לך לאכול״ שאלתי בהתרגשות.
אני אוהבת לטפל באחי הגדול, כמו שהוא מטפל בי.
הוא ניענע בראשו באכזבה ואחז בידי.
״לורני שלי אני לא יכול שידעו שאני פה.
אחד התנאים אסרו עליי לבקר אותך בשבועיים הראשונים כי לא רצו שאסיט אותך מתוכניותיו.
אני רק באתי לראות שהכול בסדר כדי ללכת לישון בראש שקט״ הוא נשק לגב ידי כמה פעמים ונישק את מצחי.
פרצופי התעקם לפרצוף אכזבה.
כלכך התגעגעתי אליו.
לאחי הגדול.
״אני אלווה אותך החוצה״ אמרתי במבט עצוב והוא הינהן בחיוך.
התקדמתי לדלת הכניסה ובדיוק שבאתי לפתוח אותה מישהו מאחורי הדלת הקדים אותי.
בבקשה אלוהים שזה לא ליאו.
אסור לו לראות אותו.
אך לצערי פניו של ליאו התגלו בפניי.
הוא היה נראה נינוח, נינוח מדי.
״מאט היקר, למה הרגליים שלך מסתובבות בביתי?״ ליאו שאל ומתח חיוך על פניו.
הוא התקדם צעד אחד גדול לתוך הבית וסגר את הדלת אחריו.
״תירגע אבאדו לא באתי בשבילך, באתי לראות את אחותי הקטנה״ מאט הגיב בקול תוקף.
״אחותך הקטנה בסדר גמור.
בעצם, היא יותר מבסדר גמור, אנחנו מסתדרים מעולה.
נכון מתוקה?״ ליאו התגרה במאט וליטף את צד פני.
ליסתו של מאט התהדקה והוא איגרף את ידיו לצד גופו.
ורידו במצח בלט, בדיוק כמו של אבא.
גופי רעד כשליאו העביר את ידו על פניי ומאט שם לב להשתנות מצב רוחי.
״גורה תסתכלי עליי״ מאט פקד וסובב את גופי אליו.
״הוא עשה לך משהו?״ הוא שאל בפנים דואגות.
נענעתי את ראשי לשלילה.
אבל ליבי רצה להגיד כן.
אבל ליאו יפגע בהם, אני לא יכולה להגיד כן.
מרחתי חיוך על פניי כדי לסיים את הסאגה הזאת.
״מאט, הכול בסדר פה.
אין צורך לדאוג לחינם.
המתח בניכם סתם ישבור שיאים בסוף.״ חיבקתי את מאט בחוזקה ושיחררתי אותו לדרכו.
ליאו סגר את דלת הבית והתקדם לכיווני.
״אסור לאחיך היקר להסתובב פה, את יודעת את זה?״ ליאו שאל והתקדם עוד צעד אחד לקראתי.
״כן״ עניתי בראש מושפל.
״ואני די בטוח שהוא גם יודע את זה, נכון?״ הוא התקדם עוד צעד.
״נכון״ ראשי לא זז מהרצפה.
״את יודעת מה יקרה אם אגלה למייקל שמאט הפר את אחד התנאים?״ הוא צעד צעד אחרון שבזכותו גופנו צמוד אחד לשני.
״אתה תגלה לו?״ שאלתי והרמתי את עיניי אליו.
״זה תלוי״ הוא ליטף את שיערי ברכות.
התפרקתי למגעו העדין והנעים.
״תלוי במה?״ שאלתי מהופנטת ממעשיו.
״תלוי במה אקבל בתמורה״ הוא הכניס את ידו לשיערי וליטף את הקרקפת שלי ברכות.
זרם נעים עבר בגופי, בין רגלי במיוחד.
לרגע שכחתי למה אני לא נותנת לו את בתוליי כבר עכשיו.
״מה תרצה לקבל בתמורה?״ שאלתי בתמימות.
אני יודעת מה הוא רוצה בתמורה.
הוא הניח את ידו על מותניי וקירב את גופי אליו צמוד יותר ממה שאפשר.
שפתינו נגעו לא נגעו אחת בשנייה והרגשתי את הבל פיו המתוק על שפתיי.
ריח של וויסקי ומנטה.
״את יודעת מה אני רוצה בתמורה.
זה רק עניין של זמן עד שתהיי חייבת לתת לי את זה, לא תרצי להקל על עצמך?״ הוא נישק את צווארי בעדינות.
עיניי התערפלו והרגשתי מסוחררת.
עצמתי את עיניי ושמטתי את ראשי לאחור בהנאה.
״את רוצה את זה מתוקה, אל תמנעי את זה מעצמך״ הוא ריסק את שפתיו על שלי בצורך.
זיקפתו נצמדה לי לבטן התחתונה וכאב חד פרץ בין רגליי.
אני באמת לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון, אבל מה שהוא אמר גם נכון, זה רק עניין של זמן עד שאהיה חייבת לו את זה.
לא עדיף לעשות את זה כבר עכשיו?