טעם האסור מתוק יותר

לוקאס(6)

הם כלאו אותה בבית שלהם ואנחנו מתכוננים למלחמה .
אני מתכוון להפציץ אותם, להעיף ראשים של חיילים באוויר ולקחת אותה. את הנסיכה שלי.

החיילים עמדו בשורות ואני וליאו בקדמה
״המאפיה האמריקאית לקחה לי מישהי שמאוד חשובה לי, אני רוצה שאתה תקריבו את הפאקינג חיים שלכם למשימה הזאת כי אם הלילה היא לא ישנה בתוך הפאקינג ידיים שלי אני אשחוט כל אחד ואחד ממכם, זה ברור ?!״ פקדתי בזעם
רק המחשבה שהנסיכה שלי נמצאת שם בתנאים קשים גומרת אותי.
״כן בוס״ הם צעקו פה אחד
הנשקים הטובים ביותר היו בידינו והחיילים הטובים ביותר עמדו לרשותי, אני לא מתכוון לישון לבד הלילה.
הלילה הנסיכה שלי ישנה איתי.

הצלפים שלי עמדו על גגות בזווית שתספק להם נוחות לירות לשומרים ולמאבטחים  בראש וכדי לא ליצור מהומה ולסכן את הנסיכה שלי שמנו משתיק קול על הנשקים.
לאחר שכל השומרים והמאבטחים נפלו ניתנה לנו גישה מלאה לבית.
פצצות היה ביד כל אחר מהחיילים, וברגע שאנחנו נכנסים לבית אנחנו נזרוק פצצות לאוויר.
כמובן שנזרוק במקום שלא יסכן את מקומה של איזבל הנסיכה שלי.
הכול קרה תוך שניות, לא ראיתי כלום חוץ משחור בעיניים והמטרה שלי הייתה ברורה, להחזיר את איזבל.
ראשים של חיילים עפו באוויר והתגלגלו על הרצפה, כמו שרציתי.
בזמן שהחיילים שלי וליאו התעסקו בחיילים ובלהסיח את דעתם ירדתי למרתף של איזבלי שלי.
על הדלת היה שומר אך בעזרת אקדח ומשתיק קול הוא נפל על הרצפה כמו זבוב.
פרצתי את הדלת ופתחתי אותה במהירות
והנה היא איזבל שלי
יושבת כמו כלב זרוק עם בגדים קרועים ושיער פרוע על הרצפה מחוברת לשלשלאות.
היא עצמה את עיניים בחוזקה מהאור שסינוור את פניה והלכה אחורה כמה שיכלה.
״איזבל״ מלמלתי בזעם לנראותה
״לו...לוקא.. לוקאס?״ היא גמגמה בפחד
נשפתי אוויר בהקלה ואלוהים אני שמח לשמוע אותה, גם אם זה בגמגום.
״איזבל שלי״ אמרתי ברוך
״אתה חזרת לקחת אותי״ היא אמרה בחצי חיוך
״אני תמיד אחזור לקחת אותך״ השבתי בחיוך וליטפתי את שיערה.
היא קפצה לאחור בבהלה ותפסה את שיערה בידייה הקטנות.
״למה נבהלת?!״ נהמתי בזעם
״לא זה פש..וט שאני ל..א אוהבת שנוגעים לי ב..בשיער״ היא גמגמה בפחד והורידה את ידיה לרצפה .
התעלמתי.
הרמתי אותה על ידיי ונשאתי אותה מחוץ למרתף
״לא לימדו אותך נימוסים חבר? אורחים לא לוקחים דברים מבית המארח״ קול גברי נשמע מאחוריי.
מאט.
הידקתי את אחיזתי באיזבל והסתובבתי אליו.
״מאט״ אמרתי בראש מורם
מאט הוא היורש של ראש המאפיה האמריקאית, אבא שלו קונור הוא ראש המאפייה.
״לוקאס״ הוא אמר בגיחוך
״הצעה , תניח אותה פה ותלך ודמים לא יישפכו״ הוא אומר
בקלילות
״איזבל באה איתי״ אני אומר ומוציא את האקדח מחגורתי
במהירות הוא מוציא את אקדחו גם ודורך אותו.
״אדום״ אני מחייך אליו.
מילת הקוד עם החיילים שלי לסכנה.
עם איזבל לא הייתה על ידי ממזמן הייתי מוריד אותו, אבל אני לא מתכוון לסכן אותה אפילו קצת.
אחרי שאדע שהיא בטוחה אתחיל לטפל במניאק.
״אדום?״ הוא שואל מבולבל
תוך שניות היקיפו אותנו עשרות חיילים שלי עם נשקים דרוכים
״אדום״ עניתי על שאלתו
הוא חייך והרים ידיים
״סיימנו את עבודתנו פה״ אמרתי בחיוך חזרה והבטתי בראשים על הרצפה
״לשלוח לך מישהו ש״ינקה״ את האזור או שאתה מסודר?״ שאלתי בזלזול והסתובבתי ליציאה עם איזבל על ידיי