טעם האסור מתוק יותר

לורן(19)

אלוהים הראש שלו התפוצץ מולי.
זה מראה שאני לא אוכל לשכוח לעולם.
ואני לא חושבת שאוכל להסתכל על ליאו באותה הצרה.
איך אני אתחתן עם הבן אדם הזה?
שהורג אנשים חפים מפשע?
כל חטאו היה שדיבר איתי.
התמונה לא יוצאת מראשי.
״לורן״ קול עמוק קטע אותי ממחשבותי
פניו של ליאו נגלו לפניי.
פחד התפשט בחזי וגופי החל לרעוד.
הלכתי אחורה במהירות ונצמדתי לקצה המיטה.
״בבקשה... ליאו בבקשה אל תתקרב״ הנחתי את ידי על פניי להגנה.
לאחר כמה שניות הרגשתי גוף גדול עומד מעליי.
אני לא יודעת איך להתחיל להסביר מה שהרגשתי.
אלוהים לא פחדתי ככה מימיי.
״תתרוממי לורן״ קולו נשמע עצבני.
״ליאו בבקשה אני לא אתגרה בך יותר, בבקשה אל תפגע בי״ הדמעות שלא חשבתי שנותרו בי התפרצו שוב.
״אני לא אפגע בך לורן תרימי את עצמך אלי״ הוא פקד והתקרב קצת יותר.
בלית ברירה הרמתי את גופי אליו ונצמדתי לקיר כמה שאפשר, רק כדי לא להיות קרובה אליו.
לחיה הזאת.
״תתקרבי אלי״ הוא קבע ברוך.
איך בן אדם שרוצח אנשים חפים מפשע יכול לדבר ברכות?
כנראה שזה סתם משחק שלו, הוא יפגע בי.
איך אני אוכל להיות בטוחה שהוא לא יהרוג אותי?
״אני לא רוצה להתקרב אלייך, בבקשה ליאו״ כיווצתי את גופי לתוך עצמי.
״אני מקווה שהבנת את הלקח לורן.
גברים לא נכנסים אלי הביתה״ הוא ליטף את שיערי ברכות.
״כ...כמה אנשים הרג..הרגת?״ שאלתי בפחד.
אני לא בטוחה אפילו שאני רוצה לדעת.
״יותר ממש שתוכלי לדמיין לעצמך״ הוא גיחך לעצמו.
״אני לא רוצה להתחתן איתך ליאו״
השפלתי את ראשי לרצפה.
״אני גם לא רוצה להתחתן איתך לורן״ הוא החזיר באותו הטון.
״אי אפשר לעשות משהו כדי למנוע את זה?״ שאלתי והבטתי בעיניו בתקווה למצוא בהן קצת חמלה.
״לצערי לא״ הוא העמיק את מבטו בעיניי.
הוא לקח כמה צעדים קדימה וקירב את גופו אליי.
״את יודעת מה אני שונא בך?״ הוא הרים את ראשי יותר למעלה עם אצבעו.
״ל..לא, מה אתה שונא בי?״ שאלתי ברצון גדול מאוד לסיים את השיחה הזאת ולהתכרבל בתוך השמיכת פוך שלי.
״שגרמת לי לא להפסיק לחשוב עלייך״ הוא קירב את פניו אלי.
מה? ליאו לא מפסיק לחשוב עלי?
הוא בכלל שונא אותי מה זה השטויות האלה.
״שכל דמעה שלך גורמת לליבי להימחץ קצת יותר.
ושכל מבט מאוכזב ועצוב שלך מפרק את ליבי לארבעה חצאים.״ הוא קירב את שפתיו לשלי.
״אל תדבר שטויות ליאו״ סובבתי את פניי לצד אך הוא סובב אותן חזרה.
״אל תפני את מבטך ממני, לעולם״ הוא קבע והתרסק על שפתיי.
לקח לי כמה שניות לפסק את שפתיי ולאשר לו להיכנס אך זה קרה בסוף.
טעמו המתוק והמשכר עיקצץ בין רגליי וסגרתי אותם בכאב.
״פאק לורן״ הוא נהם מבין שפתיי.
״את כלכך מתוקה״ הוא חרק את שיניו והמשיך לנשק אותי בחוזקה.
הוא הניח את ידיו מתחת לישבני ובאחת הרים את גופי אליו.
הרגשתי את איברו מתחכך באיברי וגניחה קלה נפלטה מבין שפתיי.
״לעזאזל״ הוא הוריד את גופי על המיטה הגדולה.
אני כלכך מהופנטת שאני לא יודעת אם אצליח לעצור אותו.
את השטן יפה הטוהר במסווה של מלאך.
הוא פשט את מכנסי הג'ינס הגדולים שלי וזרק אותם על הרצפה.
לאחר מכן הוא הוריד את חולצתי גם וזרק אותה לאותו המקום של הג'ינס.
הוא נהם בחוזקה ונישק את מפשעותיי.
סומק התפשט על לחיי מבושה.
אף פעם לא נישקו אותי... שם..
״יש לך ריח כלכך מתוק לורן.
האם את גם טעימה כלכך?״ הוא הרים את עיניו המלאות תשוקה אליי.
הוא פשט את תחתוני עם שיניו והבל פיו התנגש באיברי.
״תקומי אלי לורן.״ הוא פקד בעיניים מזוגגות.
צייתתי לפקודתו והתרוממתי מהמיטה.
הוא הושיט את ידיו אל מאחורי גבי ופתח את סוגר חזייתי.
באחת היא נשמטה מגופי לרצפה.
הוא העביר את ידיו על גופי והרגיש כל חלק וחלק.
הוא דחף אותי דחיפה קלה על המיטה שגרמה לגופי להישכב עליה.
מילותיו לגמרי נשכחו ממוחי.
הוא פשט את מכנסיו והוריד את חולצתו, ונשאר רק עם בוקסר.
הבטתי באיברי שעמד בחוזקה ופאק גודלו לא ייאמן.
איך זה ייכנס בתוכי?
הוא כנראה שם לך לחששותי כי חיוך עלה על שפתיו.
הוא הניח את גופו על גופי והביט עמוק בתוך עיניי.
״יש לך את העיניים הכי יפות שראיתי בחיי״ הוא אמר ונשק לעיניי.
צחקקתי לנוכח הנשיקה במקום הכה מוזר הזה.
״פאק לורן״ הוא נהם ונצמד לפניי.
״הצחוק שלך מעמיד לי את הזין כלכך חזק שהוא עומד להתפוצץ״ הוא נישק את תנוך אוזני.
מילותיו גרמו לצמרמורת לעבור בגופי והכאב שהיה בין רגליי התחזק.
הוא מיקם את איברו בפתח איברי וחדר אליי בחוזקה.
״ליאווו״ צעקתי נשמעה ברחבי החדר.
לא הרגשתי כאב כזה מעולם פאק.
״אל תדאגי מתוקה, תכף זה יתחלף בעונג״ אמר לחש וקבר את פניו בשקע צווארי.
הוא המשיך לחדור אליי בחוזקה ותוך כמה שניות הכאב העצום התחלף בעונג שנבנה בביטני התחתונה.
״איזבל את כלכך צרה וחמה״ הוא נהם וחדר מהר יותר.
״ליאו אלוהים״ גנחתי לאוזנו והוא הצמיד את ידו לגרוני.
״תגמרי איתי לורן.״ הוא גנח לאוזני וחיזק את אחיזתו בגרוני וידו השנייה אחזה בצווארי.
גלי עונג עלו בגופי כשהרגשתי את זרעו החם פולש לתוכי.
התנשפתי בחוזקה כשהזרמים האחרונים זרמו בגופי.
גופו נחלש על גופי ונשימותיו נשמעו באוזני.
ואז מילותיו כאילו חזרו אלי בפקודה.
״ את לא תוכלי לברוח ממני לתמיד, אני אקח את זה ממך בסוף.
וכשזה יקרה, אני אדאג להזכיר לך בזמן שאני חודר אלייך שאת לא יותר ממכונה שמספקת את הצרכים שלי״
״אתה לא קיימת את הבטחתך, למה?״ שאלתי בחשש שיענה תשובה שתכביד את ליבי.
הוא הרים את עיניו אליי במבט עצוב.
״אני לא שיקרתי במה שאמרתי מקודם לורן, את לא יוצאת לי מהראש.
ומבטך העצוב דוקר את ליבי.
כך שאני לא אפגע בך, כי אני פוגע בעצמי״ הוא החזיר את פניו לשקע צווארי ונשימותיו החלו להאט.
גילגלתי את עיניו לכיוונו ועיניו היו עצומות, הוא נרדם.