״רק אל תשכחי, הגבול בין שנאה לאהבה דק.״
״במקרה שלנו, הגבול הוא עבה ביותר.״
״עוד נראה לגבי זה איזבלה... ואל תשכחי, זה שהגבול עבה לא אומר שאי אפשר לחצות אותו. האמת שזה רק מאתגר אותי, ואני אוהב אתגרים.״
הוא קורץ לי, ויוצא מהחדר.
משאיר אותי מבולבלת ע...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני צריך להשתחרר, לשאוף מעט אוויר. היא רוצה שאני אלך להזדיין?
זה מה שאני פאקינג אעשה.
יש לה השפעה עליי, השפעה רעה. זה חוזר על עצמו במעגלים ללא הפסקה. היא כמו סם שלקחתי ואני מתחיל להתמכר, אבל מה שטוב בסמים, אתה מתמכר לאחד עד שאתה מוצא אחד יותר טוב.
הגיע הזמן שלי למצוא את הסם היותר טוב.
אני נכנס למועדון, הקרו. מתיישב ישירות ליד הבר, שומר על מסיכת האדישות שלי. ״מה בשבילך, בחור נאה?״ הברמנית ממהרת לשאול בחיוך, אך היא לא מה שאני מחפש הלילה. ״טקילה.״
לאחר כשתי דקות, כוס הטקילה מחליקה אליי. ריח מוכר מגיע לאפי, אוי לא. היא רודפת אותי. הזעם מבעבע בי כשאני רואה את איזבלה רוקדת עם בחור כלשהו.
בחור שהוא לא אני.
אני מסיים את כוס הטקילה, נותן לנוזל המר לצרוב את גרוני. לאחר מכן אני מתקדם לכיוון הרחבת ריקודים, איזבלה מחוקה. הבחור שהיא רוקדת איתו מניח את ידיו על האגן שלה, אני לא שולט על הזעם שלי. למה הוא נוגע במקום שאני נגעתי בו אתמול?
אני תופס בחולצתו ומעיף אותו ממנה. ״אדריאן? מה אתה רוצה עכשיו?!״ אני שומע את קולה הלא מרוצה של איזבלה, אך אני לא רואה דבר בעיניי. אני רק רוצה לראות את הדם שלי על ידיי.
״ל-לא! בבקה. אני מצט-מצטער.״ הוא מגמגם אפילו לא מסוגל להסתכל בעיניי, פאקינג פחדן. ״אתה לא נוגע או מתקרב אליה יותר בחייך, אני מובן?״ הוא מהנהן כשהפחד שוטף את פניו.
לבסוף הזעם נרגע מעט, החלטתי שלא לפגוע בו יותר ממה שכבר עשיתי. עזבתי אותו וחזרתי לאיזבלה הזועמת. ״אתה אידיוט, למה אתה תמיד הורס לי עם גברים אחרים?״ הוא שואלת בארס. ״את לא תהיי עם גברים אחרים.״
״מה?״ היא שואלת מבולבלת מאוד ממילותיי, אני מבולבל בעצמי, אני לא חושב בהגיון. ״את שמעת אותי, מאר.״ אני מוביל אותה לכיוון המכונית שלי.
״אתה תמיד עושה את זה.״ לפתע היא אומרת. ״עושה מה?״ שאלתי. ״אני לא מבינה אותך, בכנות.״ היא מלמלת כשהיא שיכורה לגמרי, היא מוכרחה להפסיק לשתות. ״אתה שונא אותי, אתה לא נותן לי להיות עם גברים אחרים. אז מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״
״את הולכת להתחרט על זה ששאלת את זה.״ אני לא חשבתי בהגיון לחלוטין, אני יודע שאלכוהול בדמי משפיע על מילותיי כרגע. ״למה שאתחרט?״
״מכיוון שאת שלי. את גרמת לי לרצות כל חלק ממך לעצמי, עכשיו את תתמודדי עם ההשלכות.״ היא מנידה את ראשה בחריפות. ״אני לא יכולה להיות שלך! אתה זקן מדי!נו באמת!״
״אני גדול ממך בפאקינג שנתיים.״ פתחתי את דלת המכונית בצד השני היכן שהיא ישבה, הרמתי אותה בידיי כי היא לא מסוגלת ללכת ללא למעוד, אך כמובן שהיא תהיה כפוית טובה ותשתולל.
״תוריד אותי!״ היא לא מפסיקה לצרוח, פאק. היא רוצה שאוריד אותה? אין בעיה. אני משחרר את האחיזה שלה בה והיא נופלת אל תוך הבריכה שלי. לאחר דקה היא עולה על פני השטח עם הפרצוף הכי זועם שראיתי בחיי.
״למה שתעשה את זה!״ אני נכנס אל תוך הבית, מתעלם ממנה לחלוטין. אני שם לב לכך שסופיה לא נמצאת בבית, אני דואג לסמס לה. לאחר כדקה היא מסמסת לי בחזרה שהצילומים נמשכו קצת יותר והיא בדרכה.
נכנסתי אל חדרי ועשיתי את אירגוני הלילה שלי, הלכתי לבדוק מה שלום איזבלה השיכורה. ״הגעת בשביל להתנצל?״ היא נשמעת הרבה פחות שיכורה ממה שהייתה. ״מתי אי פעם בחייך שמעת אותי מתנצל?״
״כדאי לך להתנצל, אידיוט אחד. אתה תצטרך לרדת על הברכיים שלך ולהתפלל שאסלח לך על זה.״ הנדתי בראשי בשעשוע. ״אם ארד על ברכיי עבורך, זה לא בשביל להתפלל שתסלחי לי.״
היא מנסה להחביא את החיוך שעל פניה, אך שפת הגוף שלה מדברת אליי. ״אני רואה את החיוך שלך.״ היא מביטה בי במבט שגורם לי לשכוח את שמי לרגע. ״אתה פאקינג אידיוט.״ היא לוחשת, היא יותר קרובה אליי מאי פעם.
לא אני לא יכול לעשות את זה. ״לילה טוב, איזבלה.״ לבסוף התרחקתי ויצאתי מחדרה. אני לא יכולתי לעשות את זה.
