״רק אל תשכחי, הגבול בין שנאה לאהבה דק.״
״במקרה שלנו, הגבול הוא עבה ביותר.״
״עוד נראה לגבי זה איזבלה... ואל תשכחי, זה שהגבול עבה לא אומר שאי אפשר לחצות אותו. האמת שזה רק מאתגר אותי, ואני אוהב אתגרים.״
הוא קורץ לי, ויוצא מהחדר.
משאיר אותי מבולבלת ע...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני נושמת אוויר מלוכלך, זה מרגיש ככה לפחות.
ריח של מרק עוף ותרופות. איפה אני?
״בלה! התעוררת!״ סופיה מיד עוטפת אותי בזרועותיה, משהו בי כל כך רוצה לחייך אליה ולהרגיע אותה, אך זה מרגיש כאילו אין לי שליטה על עצמי, בתור חולת שליטה, זה הורג אותי מבפנים.
״כן.״ אני עונה ביובש, לא מצליחה באמת להפגין אליה משהו. אני חסרת כוח לנסות להפגין רגש כלשהו אפילו. ״אוקיי, אני קוראת לבנים, כבר חוזרת.״
תוך רגע החדר התמלא בבנים שאני מכירה היטב, התגעגעתי אליהם. ״איזבלה, אחות קטנה. כל-כך דאגתי לך שאיבדתי את השפיות שלי.״ מתאו נושק לראשי, אני מביטה בעיניו. ״רק מלהסתכל בעינייך זה נראה כאילו איבדת כל רגש שהיה בך.״
אני לא באמת מסוגלת להפגין שום דבר, גם אם אני רוצה. זה מרגיש כאילו יש מחסום על פי שמונע ממני להביע רגשות. ״בלה, אלוהים אדירים. אני מתתי מפחד שאני עלול לאבד אותך, אני התפללתי כל רגע ביום, ואת יודעת שאני לא הטיפוס שמתפלל.״
לחשוב על טיאגו אשכרה מתפלל עבורי, גורם לי כמעט לצחקק. אך שוב, המחסום הדמיוני על פי מונע ממני. ״מבינה.״ אני עונה ביובש, שוב. הוא מביט בי במבט שלא יכולתי לפענח אותו. ״אני אתפלל גם שתחזרי לעצמך מהר, אני אוהב אותך אחות קטנה.״
לאחר שטיאגו גם כן, נושק לראשי ויוצא, נכנס הבן אדם שהכי לא רציתי לראות, אדריאן. הוא הסיבה שכל זה קרה, הוא הסיבה שחלק ממני נרצח באותו היום שחטפו אותי.
״בבקשה תגידי לי שהרופא שיקר, שאת לא באמת קפואה רגשית. אני לא אוכל לשאת את זה.״ אני מופתעת ממילותיו וגם מבולבלת. למה הוא לא יכול לשאת את זה. ״למה? אתה הסיבה שכל זה קרה.״
זעם עבר בעיניו. ״אני? איך לעזאזל זה אני מאר? את יודעת מה עבר עליי בשבוע הזה שנעלמת? אני שברתי חצי מהאחוזה, הפכתי את כל צרפת עבור למצוא אותך.״ הוא עשה את זה עבורי?
״למה שתעשה את זה? אתה בכלל שונא אותי. מה השתנה אדריאן?״ אני מציפה אותו בשאלות, אך פניי כל-כך קרירות וחסרות רגש שאני מרגישה כמו רובוט. ״אני לא שונא אותך, לא עוד.״
הלב שלי החסיר פעימה כששמעתי את אדריאן לאבין אומר שהוא לא שונא אותי עוד.
