״רק אל תשכחי, הגבול בין שנאה לאהבה דק.״
״במקרה שלנו, הגבול הוא עבה ביותר.״
״עוד נראה לגבי זה איזבלה... ואל תשכחי, זה שהגבול עבה לא אומר שאי אפשר לחצות אותו. האמת שזה רק מאתגר אותי, ואני אוהב אתגרים.״
הוא קורץ לי, ויוצא מהחדר.
משאיר אותי מבולבלת ע...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
היא שוכבת לידי רדומה, והיא נראת כמו נסיכה. אני יודע שהיא שנאה שקראתי לה ככה, אבל לעזאזל.
היא כל כך פאקינג יפה.
אני יורד במדרגות למטה, כולם כבר ישנים. חלק מפוזרים בחדרי האורחים, וסופיה נרדמה עם קמילה על הספה בזמן שהן צפו בסרט. ״אדריאן.״ אני מסתובב לאחור ופוגש בזוג האחים דה רוסו.
״כן?״ אני שואל בחשד. ״אנחנו יודעים עלייך ועל איזבלה.״ מתאו התחיל. ״אם תפגע בה, אתה כבר מכיר אותנו היטב.״ טיאגו איים, לא הופתעתי. הייתי אומר בדיוק את אותו הדבר למי שהיה יוצא עם אחותי הקטנה.
״אני סומך עלייך עם איזבלה אדריאן, הוכחת את עצמך.״ מתאו הפתיע אותי במילותיו. אף פעם לא אהבתי את משפחת דה רוסו, זו עוד סיבה להפוך את איזבלה ללאבין. אך אני חושב שאני מתחיל לחבב אותם.
פאק. זו הרכושניות שבי, אני מת לשים את הטבעת המזוינת על הקמיצה שלה. ששום מזדיין לא יעז להתקרב אליה. אם מישהו כן יעז, הוא עומד להתעסק עם השטן של צרפת.
כשפתחתי את דלת החדר שלי, איזבלה קפצה עליי משום מקום. ״את לא ישנת מלפני רגע?״ שאלתי מופתע. ״אני כן. אבל תנחש מה? אני ערה עכשיו.״ אוי לא, בדיוק שעמדתי ללכת לישון הפצצת אנרגיה התעוררה לחיים.
״את לא עייפה?״ אני בהחלט עייף. ״עוד לא חצות. אבל אם אתה מעדיף ללכת לישון מאשר להיות איתי זקן שכמותך... אז בסדר.״ היא אוהבת להתגרות בי. ״אז בואי נראה מה אפשר לעשות מכדי לעייף אותך.״
זרקתי אותה אל תוך מיטתי, לגמרי מוכן לטרוף כל חלק בה. ״רגע!״ היא עוצרת אותי. ״עדינות אדריאן! אני נשבעת לך שאם הפעם לא תהיה עדין אתה לא תראה את הגוף הזה במשך שנה שלמה.״ האיום בהחלט עבד עליי.
״אני הייתי עדין איתך פעם קודמת.״ נאנחתי כשהיא הורידה את חולצתה. היא כל-כך שברירית. אני לא יודע איך היא תכיל את הלא עדין שלי, אך אני מתכוון לגלות יום אחד, כשהיא תהיה מוכנה לזה.
״אה זה היה העדין שלך? אז מוטב שנוותר. קצת ירד לי החשק.״ היא כמובן מתגרה בי, אך היא משגעת אותי לגמרי כשהיא מלבישה את חולצתה בחזרה. אני ממהר לזרוק את החולצה לצד השני של החדר לא מרוצה.
״בסדר, פאק. אהיה יותר עדין איתך.״ נכנעתי לה בזמן שצחקקה, היא הורגת אותי מבפנים. ״ככה חשבתי, לאבין.״
האישה הזאת מחרפנת אותי, אבל אני פאקינג אוהב את זה.
