יד רמה | 6 |

884 27 5
                                    

-נקודת מבט אליס -

אני מביטה בלביא מתרחק ממני , מותיר אותי עומדת לבדי . השמש החמה קופחת על מצחי , שבמילא לוהט מהמחשבות הרבות שעוברות בו.

הבחור הזה כלכך מסתורי , מצד אחד אפס אינטראקציה בינינו . לעולם לא דיברתי איתו יותר מידי מאז שהגיע לכיתתנו , אני לא רגילה להתחבר לילדים חדשים. זה לא שאני ביישנית , אני פשוט תמיד דואגת לרעה .

דואגת שיראו את שם המשפחה שלי לפני מי שאני באמת . לכן אני מונעת מעצמי חוויה פשוטה כמו להכיר את האנשים החדשים שסביבי.

ומהצד השני , הוא נכנס כי היה לו קשה לראות אותי מושפלת.

הוקל לי שהוא נכנס וסיים את הסאגה עם מארלין , אני שונאת אותה. היא תמיד מגיל קטן דאגה להתנקל אליי ולאמלל את חיי.
כולם בבית הספר סוגדים לה כי ההורים שלה עשירים , וכי הזוג ציצים שלה שווים הרבה בעיניי הבנים שמעריצים אותם כאילו היו להקה מפורסמת .
טוב אני מניחה שהציצים שלה דיי מפורסמים , הרבה אנשים ראו אותם.

והעובדה המתוקה ביותר שגורמת לי לתעב אותה זו הסיבה שאבא  שלה איזשהו משהו גדול בעולם העסקים.
והיא חושבת שאני לא ברמתה כי אני באה משושלת של רוצחים רוסים.

אבל אני לא בחרתי להיות חלק מכך , נולדתי לכך.

*

״היי אליסיה יקרה , איך היה בבית הספר ?״ אמא שלי ילנה שואלת כשנכנסת לחדר שלי בחיוך קטן. סוגרת את הדלת מיד אחריה .

״האמת ? לא משהו״ אני מוצאת את עצמי נפתחת לאמא שלי , בדרך כלל הייתי מתמודדת עם בעיות לבדי  . מחשש שהמידע שאפלוט יוכל לסכן אותי או את אימי.

לאבי הרי בחיים לא הייתי מספרת דבר שכזה , טבח בבית ספר זה ממש לא בתכנוני העתיד ״הורוד״ שלי.

״מדוע?״ היא שואלת בחיבה מהולה בדאגה, המבטא הרוסי מורגש מאי פעם בפייה, והיא מתיישבת לצידי. מחייכת את החיוך החם שלה. ממתינה שאפתח מולה , לשוחח איתה , כולה תקווה שדווקא פעם אחת נרגיש כמו אם ובת נורמאליות ורגילות.

״ היום , מארלין שהיא בת כיתתי . החליטה לדבר אליי לא ממש יפה מאמא.״ אני מתחילה , מעדנת את המציאות מאוד. דואגת לספר לאמא שלי את הסיפור הקשה  בדרך הטובה והנעימה ביותר שאוכל.

״אוקיי יקירתי , המשיכי בבקשה.״ היא מאשרת את מילותיי , מבקשת ממני להמשיך לדבר. אני מכחכחת בגרוני וממשיכה לספר . ״היינו שתינו בתוך מעגל עם המון ילדים , שצעקו מילות גנאי לכיווני. ואז , אז הגיע לביא.״ אני אומרת , חיוך קטן נח על פניי כשאני נזכרת כיצד שטף את מארלין במילותיו הקשות. דאג להשפיל אותה כהוגן . אפילו יותר משהשפילה אותי.

״לביא?״ אמא שואלת בבלבול הרי בחיים לא שמעה שם של גבר יוצא מפי .

ואני ממהרת לתקן אותה , מקווה בכל ליבי שמחשבות שעלולות לסכן אותה לא עלו במוחה.  הרי עם אבא שלי ישמע דברים כאלו ממנה , הוא יחטוף התקף עצבים נורא . עוד לא ראיתי את האדם שמסוגל להתמודד עם אבי בלי לקבל כאב ראש .

מחשבות שעלולות לסכן את אימי כמו , ׳אולי הוא בן הזוג שלה׳ . מחשבות שעם תפלוט לאבא שלי עלולות לסכן אותי ואותה .

לכן אני ממהרת לתקן , שוב . דואגת לכולם , ולא לעצמי.

דואגת שמידע כזה לא יגיע לאבא המגונן והפסיכי שלי , דואגת לאמא שלי שנושאת יחד איתה את הסיפור המוזר.

״לביא הוא חדש בכיתה , ילד דיי מוזר . קר , אדיש , ושקט. נראה שכולנו מעניינים לו את קצה הזרת.״ אני מספרת , מוציאה מאמא שלי גיחוך קטן לאור המילים שבחרתי להשתמש בהן.

״הוא עזר לך יקירה?״ היא שואלת בחיבה ואני מהנהנת בחיוך עדין , שומטת את כל החלקים שבהם קילל בקולו העבה את מארלין , ודאג לעטוף אותה בבושה נוראית.

״אני מניחה שזה נהדר , הוא נשמע לי בחור מעולה . אולי תביאי אותה לארוחה אצלנו? שנוכל כמובן להגיד לו תודה על העזרה.״ היא אומרת ואני מהרהרת בדברייה לשניות אחדות , רואה את התקווה היפה שעל פנייה.

אך יודעת שלעולם לא אצליח להכניס אדם לבית שלי. בשביל הנפש שלי , לעולם לא אעשה זאת .

יודעת שאבא שלי יוכל לפגוע בלביא . הוא מספיק פסיכי בשביל זה .

הרי לביא הוא ילד רגיל , אני מאמינה גם שלעולם לא פגש את המאפיה בקרוב. מעניין איך זה לחיות חיים רגילים כמוהו. אני  כל יום בדיוק כמו בקודמו מפנטזת על חיים פשוטים , חיים שבהם יכלתי לאשר לאימי את התקווה שלה.
את העובדה שהייתי יכולה להביא בן זוג הביתה מבלי להחשב ׳פרוצה.׳ או ׳מלוכלכת .׳ בעיניי פושעים שסוגדים לאבא שלי.

החוקים המטופשים בארגון שלנו כובלים נשים , בצורה שהיא בלתי חוקית ואף בלתי נעותה לדעתי.
הרי להחליט עבור מישהי , עם מי היא תהיה למשך חייה , עם מי תתחתן , ואפילו כמה ילדים יביאו.
אני שונאת את זה , אני שונאת לראות את זה כלכך הרבה מסביבי.

״אני אשמח להכיר את החבר החדש שלך יקירה.״ היא ממשיכה ואני נאנחת בעצבות , מעבירה לה בעיניי שזה לא יקרה .
שאנחנו נישאר המשפחה בסיכון שלנו. מאויימים יום יום מאבא שלי , ששולט בבית הזה ביד רמה. דואג שכולנו מנגנים לפי החליל שלו , יודעת שלעולם לא נוכל להתנגד.
________
אני רוצה להסביר את הצד של אליס לרגע . היא גדלה בבית שאומנם יש כסף כמו חול אבל אבא שלה מטיל אימה על כולם. היא תמיד משתדלת לדאוג לעובדה שהכול ישאר רגיל , שאבא לא יצטרך לכעוס , או לצאת מגדרו.

היא דואגת לשלום הבית בכך שדואגת להבהיר לאימה שלביא הוא כלום ושום דבר . וזה למה לא תשתף את אבא שלה אף פעם בדברים כאלו.
היא פשוט מפחדת , מהכל. אבא שלה לא צפוי וזה מבעית אותה.
היא בנוסף דואגת לאח שלה , היא צופה בו נעלם . בנפש שלו נעלמת.
וזהו , את השאר תצטרכו להבין בעצמכם על הדמות המקסימה הזו.
אנג'ל ❤️

על חשבון הדוכס Where stories live. Discover now