-נקודת מבט לביא-
״פאק כן!״ הבחורה שמתחתי צורחת בהנאה ואני מגלגל עיניי משום מה לא יכלתי לסבול את קולה , קולה פשוט העיק עליי . כמו דבר שמרגיש לא נכון .
וכשאני מתעלם מזעקותיה הכול מרגיש קרוב מתמיד לסיפוק המיני הזה שכלכך חשקתי בו כל הערב .
״אני קרובה אל תפסיק!״ היא ממשיכה באנחה רחבה , וכשאני מרגיש אותה מתכווצת מסביבי אני מבין שגמרה , אני מחייך בסיפוק . עיניי קרות כמו תמיד , מרתיעות אותה מעט כשמרימה מבטה המסופק אליי. טיפות זיעה קטנות מופיעות על מצחה, והיא מלקקת את שפתיה העבות בחושניות , מתנשמת בכבדות .
לאחר שאני גומר בעצמי אני מושך את עצמי מגופה המעוצב , מוציא את הקונדום המשומש קושר אותו בחופזה וזורק אותו לפח הקרוב.
לאחר מכן אני מתחיל להתלבש , לא מייצר קשר עין מיותר .
״לביא?״ היא שואלת ואני מרים מבטי בשאלה , כבר מתחיל לכפתר את החולצה המכופתרת והשחורה שהגעתי איתה אל הסטוץ של היום , לא שוכח להחזיר את האקדח לחגורת מכנסי . שהונח על השידה השחורה בלהט הרגע כשנכנסנו לדירה .
״אולי תישאר?״ היא שואלת ואני נאנח , לא טורח אפילו להחזיר תשובתי לשאלתה הנזקקת.
אני נועל את נעליי בחזרה , ומסמן לה לבוא לפתוח לי את דלת הדירה שלה.
היא מתרוממת מהמיטה בקושי ועוטפת את גופה השזוף בשמיכת צמר .
מתקדמת יחד איתי לדלת הבית , מקבלת את האכזבה שאני נוהג לחלק לכל אחת ששוכבת איתי.
*
אני נכנס הביתה בשעת לילה מאוחרת , שומע דיבורים מהסלון . אני מזהה את קולו של מתן , אבל זה לא הקול המשועשע והרגיל שלו. זה קול שונה , משהו אחר מהרגיל , משהו שאני לא מצליח לשים את האצבע שלי עליו.
אני מתקדם בשקט לסלון , מצותת לשיחה שהם מנהלים.
״משפחת נובק , הם עורכים אירוע ראווה. מחפשים לבן הבכור שלהם שידוך.״ אבא אומר ומתן מהנהן , רעשי זכוכית והפגשתה עם נוזל נשמעים , כנראה הם שותים משהו . ״השאלה היא אם אנחנו לא מטרות , הרי כל המאפיות יגיעו. ״ מתן מציין ואבא מתיישב על הספה , כוס הויסקי ששהתה בידו עולה לשפתיו והוא לוגם מעט מהנוזל המריר והממכר.
״יש להם עניין עם כבוד פולני , אני לא חושב שיש למישהו זין להתעסק איתם . ״ אבא אומר ומתן שעדיין עומד , מתיישב על הספות הרחבות שמאחוריו . מוציא את הנייד שלו מהכיס , מתקתק משהו בתוכו .
האור הלבן מאיר על פניו כשהוא קורא משהו מהמסך . ״יש שקט עכשיו , אבל מי מבטיח לנו שהילדים לא יפגעו באותו אירוע?״ מתן אומר כשמבטו עדיין בנייד ואבא נאנח , הוא לא בוטח בהם , אני בטוח בכך אפילו מבלי לראות אותו או לדבר איתו על הנושא . ״אני לא יודע עם אני אביא את יעל , אני לא לוקח פאקינג סיכון.״ אבא אומר ומתן מהמהם בעייפות, מבין מדוע אבי מסתייג מכך .
״הרוסים מגיעים , כמובן שהספרדים לא יפספסו כזה דבר. הם מתים על זה.״ מתן מציין ואבא לא מגיב , הכוס עולה לשפתיו בפעם השנייה השיחה הזו. ״לביא אתה לא חושב ששמעת מספיק?״ אני שומע את אבא קורא בקולו העמוק ומחייך חיוך נבוח , יוצא מהמחבוא שלי ונגלה אליהם , החיוך השובב של מתן עולה על פניו כשרואה אותי . ״איך ידעת שאני כאן?״ אני שואל את אבא שרק מחייך , לא טורח לענות לי על השאלה אפילו.
״על איזה אירוע מדובר?״ אני שואל , ומתן מרים מבטו מהמסך . מחליק את הנייד לכיס שלו. ״ראווה , של הפולנים. נובק- הבן שלהם , מחפשים לו שידוך. ״ מתן אומר ואני מרים גבה , זוכר ששמעתי משהו על כך לפניי זמן - מה . ״אבל כבר יש לו שידוך.״ אני אומר כבדרך אגב ואבא ומתן נעמדים במהירות , כאילו לא מאמינים למה שאמרתי. ״מה זאת אומרת?״ אבא שוחק שיניים ושואל , מבטיהם הנוקבים שורפים אותי.
״אבא שלו תיכנן לחתן אותו עם הבת של הספרדים , סופיה .״ אני אומר באדישות , ניגש לבקבוק הויסקי שהוצב על השולחן היוקרתי ומוזג באדישות לכוס הקריסטל של אבא שלי , שותה ממנה בחוצפה . המבט שאבא נותן לי גורם לי לצחקק מעט ולהניח את הכוס חזרה על שולחן הזכוכית .
״הם לא הודיעו לנו על האירוסין שלהם , זה מוזר..״ מתן משתף את מחשבותיו בקול ואני ואבא קשובים לו . קשובים למחשבותיו שמשתף בחלל האוויר.
״הם לא אמרו דבר?״ אבא שואל , ואני מזהה נימת עצבים בקולו .
ואני רק נוכח בשיחה הזו , מנסה להבין את ההגיון מאחורי המהלך שהפולנים עושים.
״לא , הם לא.״ מתן מסכם וקם מהספה , מתקדם למטבח ומוציא מהמקרר איזשהו פרי . אני ואבא מחליפים מבטים מבולבלים , ספק ממעשיו של מתן במטבח וספק ממה שעלה כאן בשיחה.
״איפה הפאקינג אוכל שלכם?״ מתן שואל ואני מגלגל עיניים , הבחור הזה פשוט נשאר אותו הדבר. נראה שאבא חווה תגובה דומה גם לשלי .
״בקופסאות.״ אני שומע קול נשי מהמדרגות , מגלה את אמא מתקדמת אלינו.
עיניו של אבא מתרככות שהוא מביט בה , והחיוך העדין שנמצא על צל פניה של אימי מתרחב כשהיא מתקדמת אליו.
הוא מתקדם אליה גם , וכשהם קרובים מספיק הוא מניח נשיקה על המצח שלה באהבה. והיא לחלוטין מתמסרת למגעו , כאילו שזוהי הפעם הראשונה מבין אלפים שנוגע בה .
״טוב אפשר דיי עם הפוצי מוצי? אני רעב יובי.״ אני שומע את מתן בקולו העמוק קורא לאמא שמצחקקת ומתקדמת למטבח , למלא בקשתו של הדוד העצבני והרעב שלי .
אני מוותר על מקומי בשיחה ומתקדם לגרם המדרגות , אך קולו של אבי עוצר בעדי לעלות אותן.
אני מסתובב ומגלה אותו קרוב משחשבתי . ״למה התכוונת כשאמרת שהם מצאו לו שידוך?״ אבא שואל בשקט , ברקע הקולות העמומים של אמא ומתן נשמעים מהמטבח .
״הייתה שמועה כבר הרבה זמן על זה , שמועה שהם הפיצו בעצמם . אני לא מאמין לשמועות , אז אבא תבדוק את זה בעצמך. ״ אני מסכם , נזכר בדרך שגיליתי זאת. זה הגיע אליי בכלל דרך כפיר , שהחברים שלו דיברו איתו ובמקרה הנושא עלה . אחרי שכפיר שמע זאת הוא סיפר לי והנחתי את הסיפור בצד , לא מתעסק איתו יותר מידי. עד להיום בלילה .
כששמעתי את אבא ומתן מדברים על הנשף הזה , הייתי חייב לחלוק איתם את זה . הרי זה לא הגיוני . למה שיזמינו את כל המאפיות האזוריות לאירוע ראווה אם לא באמת צריך?
מה עומד מאחורי המעשים שלהם , ואני מקווה לגלות זאת בקרוב . כי כל שנייה שאנחנו לא מודעים לה יכולה לעלות בחיים של אחד מהקרובים שלי ואני לא אתן לזה לקרות .
YOU ARE READING
על חשבון הדוכס
Romanceהבן של השטן , אביו ידוע כהנורא מכל . להתעסק איתו יהיה כאב גדול. המפלצת של מנהטן גרה יחד איתו תחת קורת גג אחת. אביו האריה , והוא הלביא . אבל , כשמגיע לבית הספר הספציפי הזה בשביל משימה שהבטיח לאביו שיבצע הוא רואה אותה. // ספר ההמשך לספר הבכורים שלי...
