על חשבון הדוכס

בין הטוב לרע | 31 |

-נקודת מבט לביא-

( בפרק זה זו השיחה שניהל לביא עם אבא שלו לפניי שקרה כל הבלאגן בארוחה , והמשך הפרק הוא בעצם מה שקורה אחריי הריב , בעצם הסיום של פרק 30, מנקודת המבט של לביא.)

״אליס , זה בסדר שאלך לכמה דקות לאבא שלי ותשארי כאן?״ אני שואל והיא מהנהנת בלחץ לשאלתי , אני מהנהן בסיפוק, זורק לה מבט אחרון ומסתובב לכיוון גרם המדרגות.

לפניי שאני נעלם מהקומה אני מצליח לראות את יעל מתקדמת לכיוונה של אליסיה.
אני נכנס למסדרון המוכר , כבר לא מצליח לראות ולשמוע את המתרחש מהקומה התחתונה .

מתהלך לקראת המשרד של אבי.

כשאני סוף סוף מגיע לחדר המדובר אני מניח ידי על הידית הקרה ופותח את הדלת , חושף את אבי יושב מול המחשב הגדול . הוא מתקתק על המקלדת בריכוז ,הרעש היחיד ששובר את השקט המקפיא שכאן זה תיקתוקי המקלדת החוזרים והשבים.

וכשהוא סוף סוף מסובב ראשו לכיוון הדלת , אבא קולט שמדובר בי במפתן הדלת ולכן , הוא מברך אותי לשלום.

״לביא, מה שלומך?״ הוא שואל בחיבה ומתיישר בכיסאו, נראה שהוא תקוע במשרד הזה כבר הרבה זמן.

אני מחייך חיוך ענייני. אני חייב להתייעץ איתו לגבי העניין עם רוזה. נדמה שהיא באזור שלנו ,אני לא מבין מה היא מחפשת כאן , הרי כל חייה הם בבר הרבור. העיירה שמנהלת בעצמה כבר שנים רבות.

ולמיטב דעתי , היא אפילו לא יודעת מה קורה עם החיים של הבת שלה , היא לא מודעת לזה שיש לבתה היחידה ילדים , אני בספק שהיא מכירה בעובדה שאמא שלי אפילו נשואה למישהו.

״מה קורה אבא?״ אני שואל בחיבה ומתקדם לכיוון הכיסא שממוקם מול אבי , מתיישב בו בנינוחות.

אבי מסיט מבטו לכיווני , מחכה לדבריי. אני מאמין שהוא מבין שלא צצתי במשרדו במקרה.

אני מכחכח בגרוני ומתחיל לספר לו הכול , מההתקלות בחדר המדרגות , לבין הדילמות שלי.

״ביקרתי את החברה שלי היום , והגענו לחדר מעליות קטן באותו המקום שנפגשנו בו  .״ אני מתחיל , בוחן את אבי מעט כשאני רואה שהוא לא מגיב , אני ממשיך לדבר. ״לידנו עמדה משפחה קטנה , שגם כמותנו חיכתה למעליות. דבר הוביל לדבר והפרצוף של האישה נחשף. בדיעבד זוהי הייתה רוזה. ״

אני מפיל את הפצצה , מסכם את כל הסיפור באדישות , צופה באבי מעכל את המידע.
״מאיפה אתה יודע שזו היא?״ הוא שואל ואני מחייך חיוך עוקצני. ״אני וכפיר חקרנו קצת על העיירה שגרה בה רוזה . מסקרנות , לפני ככמה שנים בערך.״ אני מספר ואבא מהנהן בקשיחות. ״לביקי , אני אנסה לרחרח מה היא עושה כאן , אני לא בטוח שאני רוצה שאמא תפגוש אותה. היא עלולה להיפגע קשות.״ הוא אומר בדאגה אמיתית, ואני מנסה להרים גבה על הדרך הרכושנית שאמר זאת. זה לא שאני לא גבר מאפיה רכושני ומסוכן , בכל זאת אני מאמין שקצת מהשיגעון המוזר שטמוע עמוק בתוך הדם של גברי המאפיה , טמוע גם קצת בדמי שלי.