על חשבון הדוכס

לייטז | 9 |

-נקודת מבט לביא -

אני מגחח לעצמי כשיוצא מהמטבח , חוזר לכיוון חדר השינה של אליס.

אני לא יודע מה היה הדחף הפתאומי הזה שהניע אותי להתקרב אלייה, אבל אני לא שנאתי אותו.
אני פשוט נמשך אלייה גופנית . זו הסיבה כנראה שהרגשתי שאני חייב להתקרב אלייה , להריח את ריחה הנקי. להביט בעינייה הטובות והתמימות.

אני הרי יודע שקיריל שומר עלייה בתולה וענווה ככל שיכול , מוודא באובססיביות ששום גבר שלא רשאי להתקרב יישאר מרוחק.

אני תמיד נהגתי לצחוק על נשים שגדלות בבתים כאלו , אך כשאני הבנתי שאבא שלי מגדל את יעל כמעט ובאותה הצורה אני יכולתי להבין ממה זה נובע.
אבא שלי אוהב שליטה , חולה אותה ונושם אותה בכל יום מחדש .
הוא נהנה לדעת מה כל אחד מאיתנו עשה , עושה , ויעשה .
והצורך השתלטני הזה נכנס גם לעסקים שלו. ובראש ובראשונה לארגון המאפיה שלו .

הוא יודע תמיד כיצד להיות עם היד על העליונה. גם אם אינו שולט בסיטואציה באותם הרגעים .

השנים לימדו אותו מיומנויות שלא הייתי מנחש שלאחרים יש.
לכן אני מנחש שקיריל דומה לאבי בקטע הזה , חולה שליטה לגבי הבת שלו. קנאי לכל פרט שיוצא לה לגלות על עצמה.

על האהבה שלא תחווה לעולם מהפחד שאבאל׳ה יגלה.
על החברות שתמיד תחשוב האם כדאי ומשתלם להכניס לחייה.

ועל העובדה שלבחורה הצעירה אין שליטה באף דבר אחד שקורא בחיים שלה.

אני מניח שבעיני אחרים נגזרו עלייה חיים אומללים , ואני חושב שזה נכון.
לעולם לא נתתי ידי בחינוך שראיתי שאבי נותן ליעל , הוא אוהב אותה מאוד . זה נכון. ולכן הוא מנסה להגן ולשמור עלייה מכל משמר.
ולפעמים זה עולה לו בצעקות ותסכול רב מצידה של יעל.

*

אני מניח את ידיי בעצבים על ההגה , צופר לכל אדם שמתקדם לאט כמו פאקינג צב.
היד שלי שוב נוחתת על אמצע ההגה , משחררת צפירה ארוכה ומחרישת אוזניים.

מערכת השמע שברכב מודיעה על קבלת שיחה חדשה , ואני נענה לה. מזהה שהשיחה היא מאימא.
״כן אמא?״ אני עונה לה בקול הכי יציב שאני יכול לגייס. לא רוצה להוציא עלייה את העצבים המיותרים , צופה בעוד ועוד אידיוטים מנסים לסובב פאקינג הגה.

״תוכל לקפוץ בבקשה להביא את יעל מחברה?״ היא שואלת בחביבות , בצד השני של הטלפון נשמע שהיא בדיוק חותכת ירקות לארוחת הערב. ״מה אם אבא או כפיר?״ אני שואל , מקלל חרישית איזה אדיוט שניסע לחתוך אותי בבוטות , אני עוד שנייה יוצא מהרכב וחותך לו תפאקינג ורידים .
״הם לא יכולים , תוכל בבקשה אתה?״ היא שואלת ואני מהנהן , היא מודה לי ומנתקת.

הרכב שלי נתקע בגב של איזשהו רכב יקר שנעצר , ואני מרים גבה למראה של הבעלים שלו שיוצאים מדלת הרכב , אישה מתוקתקת וגבר מגודל. הוא נראה עצבני ואני רק מחייך את החיוך המעוות שלי.