על חשבון הדוכס

מתמקד במטרה | 21 |

-נקודת מבט לביא-

אני נכנס לנשקייה שלנו , מתקדם באדישות לכיוון הבחור שאחראי על הנשקים והמטווחים החיים.
״תארגן לי גלוק 19 ותשעים כדורים , עמדה חמש.״
אני מורה לבחור המזוקן שמהנהן , ניגש לארונית השחורה המוצבת מאחוריו ומושיט לי את האקדח שביקשתי ממנו שניות אחדות לפניי.

אחריו מגיעות המכסניות המלאות , ואני מהנהן כתודה .

אני נכנס למטווחים החיים , חיילים מהארגון שלנו מתאמנים כל אחד בעמדה שונה , ריח של אבק שריפה חובק את האוויר כאן ואני שואף אותו בהנאה צרופה.

רעשי היריות המוכרות מגיעות אחת אחרי השנייה , ואני אפילו לא ממצמץ מהעוצמה שלהן.

כוחו של הרגל.

אני מסכים לעצמי לבחון בעיניי  את החיילים שמתאמנים , לבחון את הדיוק והכוח שלהם.
הרי הם חיילים של אבא שלי , ועלינו לבדוק  בכל שניה מהיום שהם כשרים לעבודה אצלנו.

לאחר המבחנים הקטנים שהצבתי לאנשים של אבא שלי אני סוף סוף מגיע לעמדה שלי .

אני מתמקד במטרה , מכניס את המכסנית ודורך. אצבעתי המורה יושבת על ההדק ואני יורה בדּיוק מושלם.
כדור - כדור מגיע למטרה דמוית האדם , אחד ללב , אחד לראש , ואחד בין הרגליים.

אני מכוון ויורה , יורה כמו מטורף.
הכתף שלי ישרה לחלוטין , וראשי מוטה מעט ימינה , מתרכז במטרה ומשחרר כדורים בקצב אחיד.

מוציא את כל רגשותיי המעורבים על האקדח המסכן , האצבע שלי סוחטת את ההדק בפעם האחרונה , הישר ללב של המטרה.

לאחר שעה וחצי של אימון באקדח , הכתף שלי כואבת במעט מההדף של האקדח אך אני כבר לא מרגיש זאת , הנסיון עשה את שלו.

אני יוצא באדישות מהמטווח , מניח את האקדח שבחרתי על הדלפק של האיש , מסדר את האקדח המקורי שלי בחגורת מכנסיי ויוצא משם .
מתקדם לכיוון החניות , עד שעיניי קולטות את כפיר אחי עומד מטרים ארוכים ממני , והוא לא עומד שם לבדו.

מולו עומדת בחורה נמוכה , שיערה מתולתלת וחום ועינייה ירוקות ומיוחדות. היא לבושה בחולצה שחורה ופשוטה שמקטינה את המותניים שלה , ולרגלייה זוג גינס כחולים שמבליטים את ירכייה הגדולים . היא  נראית תמימה , צעירה.

אני ממשיך להתקדם לכיוונם , הם עסוקים בשיחה כלשהי כך שלא שמים לב אליי .
אני כבר קרוב מאוד אליהם והבחורה שמה לב אליי מתקדם אליהם ללא איזושהי התראה .

עינייה מביאות מצוקה ופחד לכיוונו של כפיר , שמבין את מבטה ובתוך שנייה שולף מיד את אקדחו ממכנסיו תופס את ידה של הבחורה ומעיף אותה למאחורי גבו , מסתובב אליי באיום .

כשקולט שזה אני הוא נאנח ומחזיר את האקדח באדישות למקומו , בחגורת מכנסיו .

הוא מוסיף לחייך חיוך קטן לבחורה המסכנה ומנחם  אותה במבטו מעט .