פרק 19: סופי

437 29 1
                                    

נ.מ. סופי
זה היה מוזר. איכשהו לא זיהיתי את השפה שבה הייזל ופרנק עברו לדבר, וזה לא הגיוני, כי כפוליגלוטית אני אמורה לדעת את כל השפות.
"מה לילי רצתה ממך?" לחשתי אל פיץ שהתיישב לידי.
"זה היה מוזר, היא העיפה אותי באוויר בקלות, ואז אני חושב שהתעלפתי, ואז הפצע נעלם" הוא מלמל.
"אני חושב שהמסקנה היא שלא כדאי לנו להתעסק עם לילי" קיף אמר.
"נכון מאוד" לילי חייכה מהצד השני של התא.
"יותר מדויק, אל תתעסקו עם אף אחד מאיתנו" אנבת' אמרה. למרות שהתחברנו עם החבורה השנייה, הם עדיין שומרים מאיתנו סודות. כמובן, גם אנחנו שומרים מהם סודות, כי, אחרי הכל, אסור לנו לגלות להם שאנחנו אלפים, אבל עדיין.
"אז, רוצים לספר אחד לשני קצת על עצמנו? אני מוכן להיות ראשון" קיף קם.
"בסדר, זה יכול להיות מעניין" אנבת' עזבה את הספר שלה ונתנה לפרסי סטירה. הוא המשיך לישון. היא נאנחה וגילגלה אותו לרצפה. הוא עדיין ישן.
"פרסי, אני אוכלת לך את העוגיות הכחולות" היא אמרה. פרסי הזדקף.
"בוא, מספרים קצת אחד על השני" היא אמרה. הוא התיישב ונשען על כתפה של אנבת'.
"אנחנו נוותר" הייזל מלמלה.
"למה? מה כל כך חשוב שאתם לא תהיו איתנו?" פיץ תקף.
"בסדר, נספר את הסיפור שלנו" הייזל ופרנק החליפו מבטים.
"אמא שלי שנאה אותי, ואז היא מתה, ואז הייתי הרבה זמן במקום אפל, ואז חצי אח שלי הוציא אותי משם, ואז הגעתי למחנה, כולם לא כיבדו אותי, ואז יצאנו למסע בשביל המחנה, ואז קיבלתי דרגה של אחת ממנהלי המחנה" הייזל אמרה.
"תמיד צחקו עלי בגלל שאני סיני, ואז אמא שלי מתה במלחמה, ואז הגעתי למחנה ההוא, פגשתי את הייזל, יצרנו למסע והפכתי לאחד משני מנהלי המחנה עם הייזל. אנחנו זוג" פרנק אמר, ואז הצביע על משהו על הדף, וחזר להתלחשש עם הייזל בשפה ההיא שאני לא מבינה.
"אבא שלי האשים אותי בכל דבר רע שקרה, ואז הוא התחתן עם אישה, וסידר לעצמו שני בנים, אז ברחתי מהבית והגעתי למחנה, לא המחנה של הייזל ופרנק, והתאהבתי במישהו שם, ואז פרסי הגיע, ויצאנו למסע, והבחור שהתאהבתי בו בגד בנו וכמעט הרג את פרסי, ואז אחרי כמה שנים הוא מת, ופרסי נחטף, ומחקו לו את הזכרון, והוא נשלח למחנה של הייזל ופרנק, שאז היה מנוהל על ידי ריינה, ואז פרסי, הייזל וריינה יצאו למסע ההוא, ואז כשהם חזרו למחנה אני, ג'ייסון, פייפר וליאו הגענו לשם, ועזבנו עם פרסי, הייזל ופרנק אחרי שהרגזנו את כולם שם. כשחזרנו, ריינה ופרנק ניהלו את המקום, ואז ריינה עזבה ונתנה להייזל להחליף אותה ו..." אנבת' מלמלה.
"את מודעת לעובדה שזה לא רק הסיפור שלך" ריינה שאלה. אנבת' הרימה גבה. ריינה הנהנה.
"אנבת' כבר סיפרה את הסיפור שלי" פרסי מלמל ואז התחיל לנחור. אנבת' נישקה את פרסי על הלחי ואז נשענה לאחור ונרדמה.
"אז... כשהייתי קטן נחטפתי מהמשפחה שלי, ועברתי למחנה שעליו הייזל ופרנק אחראים, וכולם כיבדו אותי בכלל המשפחה שלי, הפכתי למנהל המקום עם ריינה, ואז נחטפתי שוב, על ידי אותו אדם, ועברתי למחנה השני, ושם פגשתי את פייפר וליאו, יצאנו למסע, אני ופייפר נהיינו זוג, עבר כמה זמן ויצאנו לעוד מסע, נתתי לפרנק את הדרגה שלי כאחד ממנהלי המחנה ו... מאז אני אחראי לבניית עוד ביתנים, אני עובר בין המחנות ו.... זהו, בעצם" ג'ייסון משך בכתפיו.
"יש לי אבא מפורסם, אבל אף פעם לא הודיתי בזה. ואז... בעצם, הגעתי למחנה של פרסי ואנבת, והשאר... בעצם מה שג'ייסון סיפר" פייפר חייכה.
"אני וריינה כבר סיפרנו" לילי התיישבה ליד ריינה.
"מתי?" פיץ נשמע מלגלג.
"הן סיפרו לי, לביאנה וללין" אמרתי.
"אה" פיץ אמר.
"עכשיו תורך קיף" אמרתי.

סודותיו של וולדמורטWhere stories live. Discover now