פרק 53: סופי

239 18 16
                                    

נ.מ. סופי 

גביש הזינוק העביר אותנו לאיטרנליה. הופענו מול אולם המשפט, שם חיכו לנו שניים מחברי המועצה, חבר המועצה ברונטה וחברת המועצה אורהלי. 
"בואו" ברונטה אמר והוא ואורהלי הסתובבו. עקבנו אחריהם אל תוך אולם המשפט, שם מצאנו את כל חברי המועצה והמשפחות של כולנו, הוריהם של פיץ וביאנה, גריידי ואדליין, סנדור, קסלר וג'ולין. גם גרניט ומר פורקל היו שם, כנראה כנציגים של הברבור השחור, מה שהגיוני בהתחשב בעובדה שאנחנו משתייכים למסדר שלהם. כמובן שסנדור מיד הלך אליי במטרה לגונן עליי. 
"מה יש לכם לספר לנו? וידאתם שבית הספר ההוא יישאר ניטרלי?" חבר המועצה אמארי שאל. פיץ השפיל את מבטו לרצפה, כמו דקס, ולכן האחריונות על לספר להם הייתה על כתפי. 
"לא. מסתבר... שמנהל בית הספר, דמבלדור... מודע לקיומם, והם בהסכם של... חברות. עזבנו אחרי שכולם שם ניסו להתקיף אותנו..." אמרתי. 
"אוי לא. ובכן, כנראה שהערים האבודות בסכנה. אמרתם לנו שכל הקוסמים והמכשפות הללו של בית הספר הזה הם עוצמתיים וכוח רציני, בהתחשב בעובדה שהחצי אלים האלה מודעים למיקומה של איטרנליה, אנחנו יודעים שתהיה עלינו התקפה, כנראה בקרוב. זה רע מאוד" חבר המועצה אמארי אמר. 
"חייבת להיות דרך" אמרתי. 
"על מה אתם מדברים?! אני דורשת שתספרו לנו מה קורה עם הילדים שלנו. ואיפה ביאנה?" דלה התפרצה. חברי המועצה נאנחו והסבירו להורים על המשימה שאליה נשלחנו, להוגוורטס. 
"אבל איפה ביאנה? וקיף, טאם ולין?" גריידי שאל בבלבול. 
"ביאנה... נלקחה כבת ערובה בידי האויב. ו... קיף, טאם ולין הצטרפו אליהם..." לחשתי בעצב. פניהם של ההורים נפערו בתדהמה. 
"אבל... למה הם פתחו עלינו במלחמה? ניסיתם אולי לדבר איתם בהיגיון על שלום או משהו..?" אולדן שאל. כולנו השפלנו מבט (חברי המועצה, פיף, דקס ואני...). 
"מה?" ג'ולין שאלה. 
"הם... במקור הגיעו אלינו, בסיפורים שהם ילדיהם של האלים, חמושים לגמרי, וציפו שפשוט נאמין להם ונסכים להסכם שלום. ואם זה לא מספיק, הם הגיעו עם אחת מאיתנו, ביאנה, כבת ערובה. לא יכולנו לשתף איתם פעולה" חבר המועצה אמארי אמר. 
"אתה צוחק עליי?!" דלה צרחה. 
"ממש לא, גברת וואקר. אני-" חבר המועצה אמארי נקטע על ידי דלה הזועמת, 
"הם הגיעו עם הבת שלי לכודה, ולא עזרתם לה?! אחרי שהיא עזרה להציל את הערים האבודות כל כך הרבה פעמים?! מגיע לכם שיתקפו אתכם! חתמתם את מותם של האלפים!" דלה צרחה ועזבה את בית הדין, נסערת. 
"היא צודקת" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי, כפי שכל השאר עשו, וראיתי את לילי יושבת באחד מהכיסאות בבית הדין, ומגחכת לכיוונינו. 
"אם הייתם מסכימים לשלום, היינו מכבדים אותו. איך אומרים את זה? אוה, כן. אתם חפרת את קברכם." לילי חייכה ואז פשוט נעלמה. נאנחתי בחוסר תקווה. 
"חכו רגע.."

----------------------- 

הנה, עוד פרק, תירגעו.... אתם יכולים להפסיק להתחנן לפרק 53, ולהתחיל להתחנן לפרק 54! מו הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא

סודותיו של וולדמורטWhere stories live. Discover now