My sun {4}

דלת-פרק 21

נקודת המבט של סול-

״מה תעשי עכשיו?״ שאלתי את איזבלה בדאגה,
זה פשוט כואב לי לראות אותה ככה. היא מצוברחת מאוד, אני כבר לא מזהה אותה. משהו נשבר בה.

אני לא יודעת איך אדריאן יכל לעשות לה את זה, אף פעם לא ממש יצא לי לדבר איתו. אבל אני מניחה שהגיע הזמן.
הוא נראה מניאק אמיתי, אבל תמיד סביב איזבלה הוא היה נראה כל כך מאוהב.

בחיים לא חשבתי שיקרה כזה דבר לזוג הזה, הם היו מאוהבים מעל הראש, אי אפשר לסמוך על גברים היום, בחיי. ״תפסת אותו עם מישהי אחרת?״ שאלתי מודאגת. ״בשבועיים האחרונים הוא התנהג מוזר.״

״בקושי דיבר איתי, התרחק ממני, הסתיר ממני דברים. הוא קיבל המון הודעות, בסופו של דבר גיליתי שהן מאישה. אני אשלח לך את התמונות של ההודעות שמצאתי בטלפון שלו.״ הטלפון שלה מצלצל, השם אדריאן רשום על הצג.

״שלחתי לך את זה, אני הולכת לרגע.״ היא יצאה למרפסת כשהיא ענתה לשיחה ואני לבנתיים קראתי את ההודעות שאיזבלה מצאה בטלפון של אדריאן.

קרולין: אני משערת איזבלה לא תאהב את זה.

אדריאן: אני יודע.

אדריאן: היא מזעזעת בכל מקרה, אני תכננתי להחליף אותה.

קרולין: תבוא אליי מחר, תדאג שאיזבלה לא תדע.

וכאן זה נגמר. אני לא מעכלת עדיין. ״מתאו ממש מתאפק לא לקחת את טיאגו איתו ולטוס לפריז לשיחה צפופה עם אדריאן.״ איזבלה חזרה ואמרה. ״מתאו צריך לרצוח אותו! איזבלה אני בהלם מההודעות שלו.״

״הוא רשם שהוא תכנן להחליף אותי! את קולטת? אותי! תראי אותי. הוא חושב שהוא יכול להשיג יותר טוב מזה? שיחפש. בהצלחה.״ איזבלה אחת מהנשים היפות ביותר שראיתי בחיי, הוא לגמרי דפוק. ״הוא גם בקושי נגע בי כשאני חושבת על זה, וזה לא מתאים לו.״

בזה היא צודקת במאה אחוז, אדריאן נמשך לאיזבלה בטירוף, צריך לעקור לו לו את העיניים בשביל שהוא יפסיק להסתכל עליה כאילו היא כוס מים קרים במדבר בשיא החום. ״בנות.״ אנדרו וכריסטיאנו נכנסים.

״אדריאן כאן...״ אנדרו ממלמל ואיזבלה מיד מנישה בראשה בחריפות. ״שילך להזדיין! אני לא רוצה לראות אותו.״ אנדרו מרים את הטלפון שלו. ״ובכן, כפי ששמעת חברי היקר, היא לא מעוניינת לראותך.״

איזבלה חוטפת את הטלפון של אנדרו מידו. ״לך תזדיין אדריאן!״ היא מנתקת את הטלפון. ״פסיכית.״ אנדרו ממלמל. ״יש לו מזל שלא עקרתי לו את הזין מהמקום, שלא פאקינג יתעסק איתי.״ איזבלה נראית כל כך זועמת.

דפיקות חזקות מאוד נשמעות. ״אני נשבע שאם לא תכניסו אותי אתם פאקינג תצטערו על זה!״ זה קולו העצבני מאוד של אדריאן. ״הוא לא מוותר.״ אנדרו נאנח. ״אני אטפל בזה איזבלה.״ החלטתי לקחת את העניין הזה לידיי.

אני יוצאת ומיד סוגרת את הדלת מאחוריי. ״מה לעזאזל אתה רוצה?״ הוא היה נראה שבור לא פחות מאיזבלה. ״שתקראי לאשתי.״ הוא התעקש. ״אתה בגדת בה, אתה מכיר את איזבלה. אתה חושב שהיא הטיפוס שיחזור אלייך אחרי זה?״

הוא נאנח, ובועט בדלת כל כך חזק שהיא עוד רגע נשברת. ״איזבלה! תפסיקי להתנהג כמו ילדה בגן ותדברי איתי!״ הוא לא מפסיק להלום בדלת בחוזקה, אם היא כל כך חשובה לו, למה שהוא יבגוד בה?

״אתה חתיכת מניאק. אתה בגדת בה! תעזוב אותה לנפשה.״ לאחר המילים הללו אני נכנסת פנימה, אני לא יודעת איך איזבלה סובלת אותו, כי לי אין שום כח או רצון להתמודד עם טיפוסים כמוהו.

״אני מניאק אמיתי, את צודקת. אבל אני אוהב אותה, אני נשבע באלוהים שאני באמת אוהב אותה. ואת לא יודעת שום דבר ממה שקרה, אז תקראי לאיזבלה אם היא חשובה לך.״ שמעתי את מילותיו רגע לפני שנכנסתי, אם הוא לא היה בוגד מסריח, הייתי חושבת על זה.

״מה הוא רוצה?״ איזבלה שואלת אותי. ״לדבר איתך.״ עניתי לה. ״אפשר ללכת לדבר איתו אבל היחידה שהוא ידבר איתה זו את איזבלה.״ כריסטיאנו אמר.

״תראי, תחשבי על זה קצת. אנחנו לבינתיים עפים מכאן כי אדריאן עוד רגע שובר לי את הדלת.״ אנדרו ממהר לצאת מהדירה יחד עם כריסטיאנו.

זה לא נהיה קל יותר.