שליטה-פרק 23

2K 123 34
                                    

נקודת המבט של סול-

״תודה סול, סליחה שזה יצא קצת מביך, פשוט אדריאן כל כך זקן שהוא שכח לציין מלפני שהוא לא בגד בי.״ אני מצחקקת. ״זה בסדר.״

אני אוספת את שיערי לקוקו, מנסה להשיג מעט אוויר, כל כך חם היום. ״חם לי!״ איזבלה נאנחת וחוטפת נייר שאדריאן החזיק בו ומתחילה לנפנף בו. ״מאר-״
״לא. חם לי.״ היא קוטעת אותו וממשיכה לנפנף.
כשהיא עצבנית, לא מומלץ להתעסק איתה.

״אלה הכרטיסי טיסה, אני חושב שכדאי שתחזירי לי אותם.״ היא מחזירה לו אותם באי רצון. ״אני אוהב אותך. בחיים אל תברחי לי ככה יותר, עשית לי התקף לב.״ הוא מיד מושך אותה אליו. ״התקף לב בגילך? זה מסוכן לא?״

״אני גדול ממך ב-״ לפני שהוא מספיק להשחיל עוד מילה, איזבלה קוטעת אותו. ״גדול ממני. אתה רואה? זה כבר אומר שאתה זקן, לפחות אני נשארת צעירה ושווה. אתה ממש זכית.״

״אני יודע שזכיתי איזבלה לאבין.״ לרגע שכחתי שהם נשואים, אני מתקדמת לאנדרו שיושב יחד עם כריסטיאנו. ״לא שמעו על קירור בשדי תעופה?״ אנדרו נושף בכעס. ״אני מניחה שלא.״

הקריאה לטיסה של איזבלה ואדריאן נשמעת, והם מתקרבים להפרד מאיתנו. ״היה נחמד, תבואו שוב. אבל לא לדירה שלי.״ אנדרו מיד מזהיר. ״דווקא היה לי נחמד מאוד בדירה שלך.״ איזבלה עוקצת. ״קדימה, בואי נלך איזבלה. אני מקווה שיכניסו אותנו לאחר שהשתמשת בכרטיסים האלו כקירור אישי.״

זה כל כך מתאים לאיזבלה, אני פשוט אוהבת אותה יותר מדי. ״ביי מתוקים! אני יודעת שתתגעגעו!״ היא מפריחה נשיקות בזמן שהיא עולה לטיסה. ״חוזרים לאחוזה היום, סיפרתי לך?״ אנדרו מודיע לי.

אוי לא. אני בקושי יכולה לשלוט בעצמי כשאני במרחק קומה מכריסטיאנו, אז באותו הבית?
אלוהים. אני אצטרך כח איפוק מטורף בשביל לא לעשות דבר, הוא הגבר הכי נאה שיש.

זה פשוט בלתי אפשרי לא לרצות להסתער עליו בכל רגע שאני לידו, והוא הביא את זה עלינו.
כל כך ניסיתי לשים אותו בעבר, לשכוח ממנו. אבל הוא לא נתן לי, לא שיחרר לרגע.

ומכאן? המשחק ממשיך, למרות שניצחתי. ברגע הזה נכנעתי לו. כל כך נכנעתי לו.

אז אני מניחה שאנחנו תיקו?

***

״זה היה כל כך מתיש.״ אני מתנשפת, ונשכבת על הספה באחוזה. אני פשוט תשושה ברמות מטורפות.

לאחר שארזנו הכל, והעברנו לאחוזה, אני פשוט גמורה. כל הפאקינג גוף שלי כואב כרגע. ״פאק. אני צריך ללכת לפיאסטה.״ אני שומעת את אנדרו אומר ברקע, אלוהים אני מתגעגעת למנואל.

אני אלך לבקר בקבר שלו היום, אני צריכה אותו יותר מאי פעם. אבל הוא כבר לא כאן. ״אני הולכת לעשות משהו.״ אני ממהרת לקום אך זוג ידיים מונעות ממני לזוז. ״את לא הולכת לבד.״ כריסטיאנו אוחז בי.

דיברתי על שליטה, אבל עכשיו?

היא נעלמה כלא הייתה.

My sun {4}Where stories live. Discover now