My sun {4}

קזינו-פרק 31

נקודת המבט של כריסטיאנו-

״מתחשק לי ללכת לקזינו.״ אנדרו מציע. ״מה לעזאזל אתה מחפש בקזינו?״ מתאו שואל. ״אני רוצה קזילו!״ קול ממהר להתלהב. ״אולי כשתגדל.״ מתאו מגחך.

״כואב לי.״ קמילה ממלמלת. ״מה קרה?״ אני מתאו שואלים בו זמנית בזמן שהיא נאנקת בכאב. ״ירדו לי המים! שיט!״ כולם מתאספים סביבה. ״אוף, לא יהיה קזינו.״ אנדרו ממלמל.

״אבל איך ירדו לך המים? את רק לפני רגע בדקת את מין העובר!״ סול שואלת בבלבול. ״אני כבר בחודש תשיעי, אני בדקתי את מין העובר באיחו-״ היא לא מספיקה לסיים את המשפט והיא כבר נאנקת בכאב שוב.

״לבית חולים. עכשיו.״ מתאו לוקח את קמילה במהירות. ״אנחנו נצא לכיוון בית החולים בעוד כמה דקות, אני צריך להתקלח.״ אדריאן אומר כשהוא נוטף מים כשעוד מלפני רגע היה עם קול בבריכה. ״רוצה לעזור לי להתקלח מאר?״

״אדריאן.״ טיאגו מיד מזהיר אותו. ״תרגע!״ איזבלה מיד מגנה על אדריאן. ״את לא אמורה ללדת?״ שאלתי את ונסה. ״לא בקרוב, נשארו לי כמה חודשים. אלא אם התינוקת תחליט להקדים.״ היא מלטפת את בטנה.

״הולך לבית חולים.״ אני קם מהכיסא שלי, וסול מיד אחריי. ״אני באה גם, רגע.״ היא מיד עוקבת אחריי. הגענו לאחר כמה דקות לבית החולים. ״איך הולך?״ שאלתי.

״אסטופידו! אני יותר בחיים לא שוכבת איתך!״ אני שומע את הצעקות של קמילה מתוך החדר לידה, דברים שלא רציתי לשמוע, אך שיהיה. היא סובלת.

***

כולנו מחכים מחוץ לחדר לידה כבר כמה שעות, כבר מאוחר בלילה ואני לא יודע כמה אוכל להחזיק מבלי להרדם על הכיסא המזוהם הזה.

קול של בכי נשמע מתוך החדר, ותוך רגע מתאו יוצא החוצה. ״אתם יכולים להכנס.״ כולנו בתוך רגע בחדר לידה. התינוקת יפיפיה, אין מה להגיד. שיערה כהה ועיניה אפורות, עדיין לא קיבלו צבע.

אך יש בעיניה נגיעות של כחול, מה שמסגיר אותה לחלוטין. קמילה מביטה בה בחיוך, בזמן שמתאו מסתכל עליה מהופנט. ״אני רוצה אחות! אני!״ קול מיד מושיט את ידיו, ברצון להחזיק את התינוקת. ״נחזיק יחדיו.״

מתאו מחזיק את התינוקת ומתכופף לקול. ״אחות שלי אחות!״ קול בוחן אותה בעיניה. ״החלטת על שם?״ איזבלה שואלת. ״אלכסה. משמעות השם היא מגן האנושות, שם עוצמתי. היא הולכת להיות לוחמת קטנה.״

״אני כבר אוהבת אותה.״ איזבלה אומרת בחיוך, וונסה מהנהנת בהסכמה. ״אלכסה דה רוסו.״ מתאו אומר בחיוך גאה. ״קול, אלכסה הביאה לך מתנה.״ קמילה מושיטה לו מתנה עטופה. ״כן! קיבלתי פיו פיו!״ הוא מוציא אקדח מפלסטיק.

״דוד אדריאן! יש לי פיו פיו!״ הוא מראה לאדריאן בהתלהבות, ואיזבלה מצחקקת. ״דוד אדריאן זקן, הוא לא יודע בכלל מה זה פיו פיו. דודה בלה יותר טובה.״

הרופא נכנס לחדר, וקול ישר מכוון עליו את האקדח מפלסטיק, ויורה עליו חצים מפלסטיק. ״אמא שלי! לא לגעת! פיו פיו!״ אף אחד לא יכול להשאר אדיש לילד הזה. ״לא לירות על הרופא קול!״ קמילה מיד עוצרת אותו.

קול מתיישב לידה במיטה, ובוהה באחותו הקטנה. ״אל, אני אוהב אל.״ קול מסתכל עליה בחיוך. לרגע אחד אני מביט בסול, מה היה קורה אם היא לא הייתה מפילה את התינוק?

כי אני נשבע שאני אשלם כל סכום שבעולם בשביל שסול יום אחד תשב במיטה הזו ותלד לנו ילדים.

״אל? האם זה הכינוי של אחותך?״ סופיה שואלת בחיוך, והוא מהנהן בהתלהבות. ״אהבתי את זה. אני מאמצת את זה.״

״כולנו מאמצים.״

***

קמילה השתחררה מוקדם מהצפוי, הנסיכה הקטנה שלה תקינה, ועברה כל בדיקה אפשרית בהצלחה.
אנחנו מתיישבים בחצר של האחוזה, אף אחד לא מוריד את מבטו מהנסיכה הקטנה שהצטרפה אל המשפחה.

אלכסה דה רוסו.

בהחלט שם של לוחמת, ואני בטוח שהיא תהיה בדיוק כמו אמא שלה.

כמו האמא האמיצה שלה.