My sun {4}

טבעת-פרק 34

נקודת המבט של סול-

"אני לא פאקינג חבר שלך! פעם הבאה שאת מתקשרת אני לא אהסס לחסום אותך." אני שומעת את קולו של אנדרו.

"מה קרה הפעם אח גדול?" הוא נאנח, ומתיישב לידי. "יש איזו בחורה שהכרתי," הוא מדליק סיגריה, ושואף.
אנדרו מעשן רק כשהוא תחת לחץ, מעניין מה קרה... אני מהנהנת בראשי, נותנת לו להמשיך.

"היא לא מפסיקה להתקשר אליי, היא רודפת אחריי סול." הוא נאנח שנית, ואני מצחקקת. "למה אתה לא רוצה אותה?"

"לא. היא היתה זיון ללילה אחד, את כבר יודעת שאני לא עושה דייטים, או שום חרא כזה." הוא מעוות את פניו, מדמה פרצוף נגעל.

"אבל למה? אתה רוצה להשאר רווק לנצח? להיות ללא ילדים?" אני מתחילה לאבד תקווה.

חשבתי שאנדרו ימצא את הבחורה הנכונה, חשבתי שזה ישתנה. אבל אני מחכה נצח.

ואף אחת לא באה וכובשת את ליבו, לא משנה מי שם. הייתה לי תקווה לגבי איימי, הם היו הרבה ביחד.
יכול להיות שבגלל זה הוא לא יוצא עם אחרות? הוא רצה את זה איימי? והוא פגע ממה שקרה לה? "זה קשור לאיימי איכשהו?"

אני שואלת אותו, ועוד רגע נחנק מהסיגריה שלו. משהו בעיניו עובר, מבט שלעולם לא ראיתי מלפני.
"ממש פאקינג לא." הוא נוהם, ולוקח עוד שאכטה מהסיגריה. "אבל-" אני מתחילה להגיד, והוא קוטע אותי.

"אין שום אבל סול," הוא מוזג לעצמו מים, ואיזבלה מתיישבת איתנו בחצר. "אני מיואשת."

היא ממלמלת, ואנדרו מגחך.

"לראות אותך עצבנית תמיד משפר לי את מצב הרוח." הוא אומר בחיוך צדדי, והיא מרימה את הנעל שלה, וזורקת ישירות לביצים שלו.

ואאוץ. אני לא אשקר, זה נראה כואב. אבל אנדרו לא זז, הוא רק מגחך ומחזיר לה את הנעל. "ניסיון יפה, אבל לא פגעת ב-"

תוך רגע הנעל השנייה של איזבלה פוגעת ישירות במקום הכואב, והוא מתכווץ בכאבים. "פאק."

הוא ממלמל, והיא מצחקקת.

"לראוץ אותך מתכווץ בכאבים תמיד משפר לי את המצב רוח." היא אומרת בחיוך של כלבה אמיתית.
"לכי לעזאזל." הוא ממלמל, ולוקח עוד שאכטה. "אז מה קרה איז?" אני שואלת, ולפני שאנחנו מספיקות להשלים עוד מילה, קול ורוי רצים לעברינו.

"פיו! פיו! פיו!" הם יורים עלינו חיצים מפלסטיק, ואני מצחקקת. "הוא לא מת!" רוי מצביע על אנדרו.
"אמא לימדה אותי שככה הכי כואב לבנים! פיו!" קול יורה ישירות איפה שאיזבלה פגעה ממקודם.

"פאק! לעזאזל ילדים זה איזור רגיש!" הם מצחקקים, בורחים. ואני ואיזבלה פורצות בצחוק. "הזין המסכן שלי..."

אנדרו ממלמל בכאב, ואני מגלגלת את עיניי. "אתה תתגבר על זה."

***

"תעשה את זה כבר!" אני אומרת מתוסכלת לחלוטין. "לא. אם היא תגיד לא אני פאקינג אמות."

"היא לא תסרב לך טיאגו! תציע לה כבר!" אני מעודדת את טיאגו להציע לסופיה נישואין.

לא יאומן שהוא מסוגל לעשות הכל, אבל דווקא כשזה מגיע לסופיה הוא תמיד מהסס. "מה לעזאזל אני אמור לעשות בכלל?"

אני לוקחת את הקופסה של הטבעת אירוסין, וכורעת ברך. "קודם כל, כורעים ברך."

אני מדגימה לו, ואז אני מוציאה את הקופסה. הוא מגחך, ואני חובטת בזרועו. "תתרכז אידיוט!"
"אוקיי, ולאחר מכן מה עושים?" הוא שואל. "ואז אתה אומר, האם תנשאי לי? ואז נאום מרגש ובלה בלה בלה."

"את מציעה לחבר שלי נישואין?" אני שומעת את קולה של סופיה, היא מתאפקת שלא לפרוץ בצחוק.
אני מיד סוגרת את הקופסה, ושמה את הטבעת על האצבע שלי. "לא... אני שאלתי אותו איך עושים את זה, כי רציתי להיות מוכנה."

"מוכנה למה?" היא שואלת בבלבול. "אין כאן בכלל כלום, הקופסה ריקה." אני פותחת את הקופסה מראה לה שהיא ריקה.

"אוקיי... זה עדיין מוזר." היא אומרת בחיוך, וטיאגו שולח לי מבט רצחני. אני צריכה לחשוב על משהו מהר לפני שהוא ירצח אותי.

"למקרה ש..." לחשוב סול. לחשוב. "אה! את מכירה את אנדרו וכל הרעיונות המטומטמים שלו נכון?"
הדרך הטובה ביותר לצאת מזה, להאשים את זה אנדרו. בינגו. "כן..." היא עונה. "הוא ואיזבלה רצו לעשות מתיחה לאדריאן."

"אנדרו צריך להציע לאיזבלה נישואין מול אדריאן, והם רוצים לראות את התגובה שלו, משהו דבילי כזה..." אני ממלמלת, לא מבינה בעצמי כמה מה אני אומרת.

היא פורצת בצחוק. "כן, זה מתאים לאנדרו. בכל מקרה, אני הולכת לנוח." היא מתקדמת אל תוך האחוזה.
"יש לך מזל, הייתי הורג אותך אם ככה היא הייתה מגלה על ההצעת נישואין." אני מגלגלת את עיניי, ומושיטה לו את הטבעת.

אני נכנסת אל תוך האחוזה מתקדמת לעבר כריסטיאנו. "חשבתי שנוכל לעשות משהו, אני ואת."

הוא לוחש לאוזני, ואני מצחקקת. "זו הזמנה לדייט?" אני שואלת בחיוך. "אפשר להגיד..."

"אני מחכה לזה בקוצר רוח, נתראה בערב כריס.״