נקודת המבט של סול-
"לפחות סיימנו לקנות שמלות לנשף המתיש הזה!" אני נשכבת על הספה באחוזה, תשושה.
"אתן עושות היום עוד משהו?" אדריאן שואל. "לא, למה? אתה כבר צריך פינוי לבית אבו-" איזבלה מתחילה להגיד
והוא קוטע אותה בנשיקה. "יש לך מזל שאני אוהב אותך." הוא אומר כשהוא מתנתק ממנה. "לך יש מזל שאני בכלל יוצאת עם זק-"
הוא שוב קוטע אותה בנשיקה. "כל פעם שתזכירי כל דבר שקשור לזקן, זו הצורה שאני אשתיק אותך בה." היא מגלגלת את עיניה.
"ואני אשתיק לך את הפאקי-" טיאגו מתקדם בעצבים אל עבר אדריאן. "מספיק כבר אלוהים!"
סופיה מיד אומרת, ומרחיקה אותו. "אני מאוד קרוב גם לל-" מתאו מנסה את מזלו, אבל קמילה משתיקה אותו.
"אין צורך, זה מיותר." היא מתיישבת לידו בספה, והוא מושך אותה אליו. מצמיד אותה.
"אני חושב שכדאי שנלך לארוחת ערב משותפת." טיאגו אומר, ואני ישר מבינה. הוא הולך להציע לה נישואין!
אני מרגישה שחיכיתי לזה עשורים. "רעיון מצויין!" אני מתחילה להגיד, ואין אחד שמעיז לסרב.
כולנו רוצים לראות כבר את הזוג הזה מתחתן. חבל שהמאפיה האיטלקית השניה כבר לא נמצאת כאן.
הם עזבו אתמול, בגלל הלידה של דמיאן. הם החליטו שעדיף שהם יחזרו, והם הולכים לפספס את הרגע הקסום הזה.
"אז נתראה בערב."
***
"אתן מוכנות?" הבנים שואלים, וכולנו מהנהנות. "אז הגיע הזמן לצאת." אנחנו מתפצלים לכמה מכוניות.
ולאחר הנסיעה, אנחנו מגיעים אל תוך המסעדה. אנחנו מתיישבים ואני נסחפת אל תוך השיחה.
כריסטיאנו מניח את ידו על הירך שלי, ורוכן לעברי. "אני מבטיח לך שאת הבאה בתור, תזכרי."
פרפרים מתעופפים בבטני, אופוריה מטורפת עוטפת אותי. אני אוהבת את כריסטיאנו כל כך הרבה.
שהלב שלי כבר לא מסוגל להכיל את כל האהבה העצומה הזאת, ואני עדיין לא מאמינה שהוא שלי.
שכל העבר מאחורינו, ואני כבר לא סול בת הנערה שנשארה מאחור, שאני כבר לא אותה הילדה.
ועכשיו מה שאני מתבוננת בו זה העתיד, כי אין דבר שאני יותר רוצה מלהתחתן איתו, להקים איתו משפחה.
המוח שלי כבר פיתח רעיונות שלמים לחתונה, שמות לילדים, רעיונות לבילויים, ירח דבש.
המוח שלי לא החסיר פרט, והלב שלי פועם בדיוק בצורה הנכונה. מבשר לי שהוא הגבר הנכון עבורי.
"אנג׳ליקו." טיאגו גורם לי להתנתק ממחשבותיי, הוא כורע ברך, וההתרגשות מציפה אותי.
אני כל כך שמחה בשבילהם, ואני יודעת שהוא לחוץ. אבל לעזאזל. התאמנתי איתו כל כך הרבה פעמים על דבר על כל כך פשוט.
אני מקווה שהשריר ברגל שלי לא נתפסה לחינם. "אלוהים..." היא ממלמלת, כשדמעות מציפות את עיניה, וחיוך ענק נמתח על פניה.
"את זוכרת ששאלת אותי מה אני חושב על אהבה?" היא מהנהנת, אני לא חושבת שהיא מסוגלת להוציא מילה מההתרגשות.
"האמת, כשאני חושב על האהבה. שום רגש לא מופיע לי." הוא אידיוט? הוא הורס לעצמו את ההצעת נישואין או מה?!
"אלא תמונה שלך עולה במוחי, המוח והלב שלי מסמנים לי כאחד שאת האהבה שלי, שאת העולם שלי. המלאכית שלי. שאת האישה עבורי, ואת זו שאני רוצה לצידי, לתמיד. ולנצח."
כן! הוא עושה את זה מצויין, הוא מגניב מבט קטן לעברי. מחכה לאישור שזה הולך בסדר.
חיוך רחב נמתח על פניי, ואני זוקרת את שני ההאגודלים שלי, מסמנת לו שזה הולך מצויין.
"אני רוצה להפוך אותך לדה רוסו. את מסכימה?" כמובן שהוא חייב להתחכם, ולא יכול להגיד האם תנשאי לי.
למרות, שזה די חמוד. ואני לא יכולה לחכות להגיע לחתונה שלהם, להיות נוכחת שם. לשבת בשורה ראשונה, ולא להוריד את החיוך לרגע.
"ברור!" הוא מרסק את שפתיו על שפתיה, הוא עונד לה את הטבעת על האצבע. ומניף אותה באוויר.
מחיאות כפיים נשמעות בחללי החדר, ולא יכולתי להיות מאושרת יותר. "זה היה מושלם טיאגו."
הוא עשה את זה בצורה הטובה ביותר,
למרות כל החששות שהיו לו.
YOU ARE READING
My sun {4}
Romance״העבר נשאר בעבר, תתקדם, תמצא מישהי אחרת.״ ״הו, אני נמצא בעבר?״ ״כן.״ ״מממ... אנחנו עוד נראה לגבי זה.״ *** לא מומלץ לקרוא כסיפור בודד, המשך לסיפור השלישי- ״My past״❤️
