נקודת המבט של סול-
״אתה צוחק עליי?״ אני נאנחת כשאני ממשיכה לשטוף את הכלים באחוזה. ״לא. מה אם היא תסרב לי?״
״אם יש לך ספק שהיא תסרב לך בכלל,״ אני מנגבת את ידי, משפריצה עליו מעט מים ומצחקקת. ״אז אתה הוזה טיאגו.״ הוא מניד בראשו. ״את לא השפרצת עליי מים הרגע.״ אני מיד לוקחת צעד לאחור.
״בטעות! אלוהים. אל תהרוג אותי! אני רק בת 23!״ אני פותחת בריצה לעבר הסלון, מתחבאת מאחורי אנדרו. ״אנדרו? באמת סול? ציפיתי ממך ליותר טוב.״ אנדרו מגלגל את עיניו בזמן שהוא מבליט את שריריו. ״יותר טוב מזה?״ הוא נושק לזרועו השמאלית.
״אין.״ הוא ממשיך את המשפט, ואני פורצת בצחוק. ״אתה כזה שחצן...״ אני מצחקקת. ״בוקר טוב מלאכית שלי.״ טיאגו מיד הולך לסופיה. זה מזכיר לי, אם אני וכריסטיאנו רוצים להיות רשמיים,
הגיע הזמן לספר לאנדרו. בצורה מסודרת, לא כמו שקרה בפעם הקודמת, אלוהים. אם אנדרו עוד פעם יתפוס אותי מתמזמזת עם גבר, אני אהיה קבורה באדמה בעודי בחיים.
אני מתקדמת לעבר כריסטיאנו, שמדבר עם קמילה בחצר. הוא ללא חולצה, והגב השרירי שלו חשוף.
אלוהים אדירים. אני פשוט רוצה לנשק אותו עד שאני אשאר חסרת אוויר. ״סול! בוקר טוב!״ היא מחייכת. מבטי מיד יורד לבטנה ההריונית. ״כמעט שכחתי שאת בהריון.״
״את לא תאמיני!״ היא אומרת בהתרגשות. ״מה קרה?״ אני שואלת בסקרנות. ״בעצם, אני וונסה רוצות לספר את זה לכולם בו זמנית. הגיע הזמן לאסיפה משפחתית!״ היא מיד נכנסת פנימה, אני מניחה שאני צריכה לחכות מעט.
לאחר שקמילה יוצאת מטווח הראייה שלי, כריסטיאנו מושך אותי אליו, מנשק את צווארי. ״כריסטיאנו.״ אני מצחקקת. ״הגיע הזמן שנספר לאנדרו, אתה לא חושב?״
״כמה שיותר מהר, יותר טוב. אני אאבד את זה אם הוא עוד פעם לא ידבר איתנו.״ אני מהנהנת בהסכמה, וקמילה וונסה קוראות לכולם להתאסף בסלון. מעניין מה הסיפור שם. ״ואוו! אתה תהיה אח גדול? זה מרשים.״ אני שומעת את איזבלה אומרת לקול.
היא הולכת להיות אמא מושלמת, ללא ספק. מי שאני מופתעת ממנו, זה בעיקר אדריאן. המניאק הזה, הוא טוב עם ילדים באופן מחשיד. ״מה קרה?״ סופיה שואלת בדאגה. ״עשינו את בדיקת המין של העובר...״ קמילה מתחילה להגיד ומתאו כמעט נחנק מהקפה שלו. ״עשינו מה?״
״אה. כן, שאני אומרת עשינו, אני מתכוונת אליי ואל ונסה.״ קמילה מצחקקת, ומתאו לא נראה מרוצה. ״אמא! אח ! אח! אח! אח!״ קול קופץ סביב קמילה. ״ומה אם זו תהיה אחות קול?״ קמילה שואלת. ״רוצה אני אחות!״ הוא אומר משפט מבולבל.
״סטלה... זה בן או בת?״ מצאו נראה נחוש לדעת. ״בנות! לשתינו יש בנות!״ קמילה אומרת בחיוך, וונסה מצחקקת. ״תהיה לי סטלה קטנה!״ מתאו היה נראה מאושר והוא מיד הרים את קמילה. ״רגע, יש לי עוד משהו להודיע.״ ונסה מיהרה להגיד.
״הבת שתהיה לי... היא לא סתם. היא לא עוד אישה נשכחת במאפיה, החלטתי.... שהיא תהיה הקאפו לעתיד. הקאפו העתידית של המאפיה.״ מבטים מבולבלים נשלחים לעברה. ״מה?״ כולם מבולבלים.
אין כזה דבר קאפו אישה, מעולם לא היה. לא חשבתי שאי פעם יהיה. אבל אני מניחה שונסה כאן בשביל לעשות היסטוריה. ״היא תהיה הקאפו המושלמת, אני וברונו החלטנו.״
״ובכן, כן. תהיה לי יורשת, החלטנו ללכת נגד השגרה הרגילה.״ ברונו הסכים עם ונסה ואיזבלה נראתה מרוצה מהרעיון. ״אהבתי!״ אדריאן נאנח. ״שלא תעלו לה רעיונות עכשיו.״
קאפו שהיא אישה? מעניין בהחלט. אני לא יכולה לחכות לראות את זה קורה. אין לי ספק שהיא תהיה עוצמתית בטירוף.
ממש כמו ונסה.
YOU ARE READING
My sun {4}
Romance״העבר נשאר בעבר, תתקדם, תמצא מישהי אחרת.״ ״הו, אני נמצא בעבר?״ ״כן.״ ״מממ... אנחנו עוד נראה לגבי זה.״ *** לא מומלץ לקרוא כסיפור בודד, המשך לסיפור השלישי- ״My past״❤️