My sun {4}

מפתחות-פרק 12

נקודת המבט של סול-

לאחר טיסה לא מאוד קצרה ומציקה, הגענו ליעד, החתונה מחר וכולם על קוצים. ״לא! תביא לי את זה!״ אני שומעת את קולו של קול הקטן. ״מה קורה שם?״

קמילה מיד קמה מהספה, טיאגו משחק בבייסבול עם קול, אך קול בהחלט לא יודע לשחק, הוא רק רודף אחרי הכדור, מה שמשעשע לראות. ״טיאגו! תביא לבן שלי את הכדור! אתה לא בן שלוש. על מה אתה נלחם?״

טיאגו נאנח כשהוא מוותר על הכדור. ״איפה המלאכית שלי?״ הוא שואל וקמילה עונה לו. ״בפנים, היא גם מחפשת אותך.״ הוא מהמהם. ״אמא! אמא!״ מיד קול רץ לקמילה. ״איפה אבא שלך?״ קמילה שואלת, הוא מושך בכתפיו.

״לך תקרא לו, בסדר?״ קול מיד ממהר לרוץ באחוזה. ״אבא!״ הוא צועק ללא הפסקה. ״הוא גדל כל-כך מהר.״ קמילה ממלמלת כשהיא מתיישבת לידי. ״תחכי, הוא עוד מעט יחגוג עשרים ויביא לך אישה.״

״אני אמות.״ קמילה אומרת בדרמטיות, אני לא יודעת איך זה להיות אמא, אבל אני מניחה שזה אכן מפחיד. ״אתן קולטות שהמסיבת רווקות שלי היום בערב!״ איזבלה מתקדמת אלינו בהתרגשות. ״אני לא מאמינה.״ קמילה מחייכת אליה.

אני מביטה בסופיה וטיאגו שמדברים בניהם, הם מביטים אחד בשני במבט כל-כך מאוהב. לא אשקר, בדרך כלל אני שונאת זוגיות, זה מרגיש כמו בית כלא. אני מאשימה את ג׳ייסון בכך. אך כשאני רואה את כל הזוגות כאן שסביבי, אני מרגישה נואשת לטיפה מאהבה שלהם.

״קדימה, בואו נלך לנוח. נצבור כוחות למסיבת רווקות.״ קמילה אומרת, אני מסכימה איתה, לא יזיק לי מעט מנוחה. אני עולה בגרם המדרגות, כבר מזהה את חדר האורחים שאני אמורה לשהות בו.

אני מוכרחה לנוח מעט.

***

נקודת המבט של כריסטיאנו-

״איפה כולן?״ אני שואל, הבנות פשוט נעלמו. ״במסיבת רווקות של איזבלה.״ אדריאן עונה לי כשהוא נראה ממש לא מרוצה. ״אתה נראה כל-כך עצבני כאילו לא ידעת.״ הוא מביט בי במבט רצחני. ״אני באמת לא יודע! לא פאקינג ידעתי. איזבלה עושה מה שמתחשק לה.״

״הן במסיבת רווקות?״ מתאו שואל כשפחד רציני מבזיק בעיניו. ״כן.״ אדריאן עונה ביובש. ״יש שם אלכוהול?״
״אני מניח, זאת איזבלה לאחר הכל.״ אדריאן ממשיך כשהוא נראה לא מרוצה כמו ילד בן שש שלקחו לו את הצעצוע המועדף עליו. ״אני לא מאמין.״

״אני חייב את הכתובת ברגע זה.״ מתאו היה נראה כל כך לחוץ. ״אני אחפש אותה. מה קרה?״ טיאגו שואל כשהוא מחפש את הכתובת. ״קמילה, היא בהריון.״ הו. אני מניח שזו חתיכת דרך לגלות שאחותי בהריון שני.

״אז היא תדע לא לשתות אם היא בהריון.״ אנדרו ענה. ״היא לא יודעת שהיא בהריון. היא לא הרגישה טוב תקופה, הלכנו לרופא, הגיעו התוצאות לבדיקות. היא בהריון ואין לה מושג קלוש.״ הדאגה מציפה את גופי, אני מוכרח לבדוק שקמילה בסדר.

״מצאתי את הכתובת.״ טיאגו אומר ומתאו נאנח בהקלה. ״קדימה. אני עף. תסמס לי אותה.״ הוא תוך רגע כבר לא בדלת. ״קדימה, כולנו הולכים איתו.״ הפצרתי בבנים, ידעתי שאדריאן לא הולך להתנגד לראות מה שלום איזבלה.

״אתם מבינים למה חיי הרווקות טובים יותר?״ אנדרו פורץ בצחוק, איזה אידיוט. ״תשתוק.״ מלמלתי רגע לפני שכולנו כבר היינו בדרכנו אל המסיבת רווקות של איזבלה,

ובכן כולנו חוץ מאנדרו.

***

נקודת המבט של סול-

לא השתכרתי, לא היה לי שום חשק. לעומת איזבלה ששפוכה לגמרי עם סופיה וונסה. ״למה את לא שותה?״ שאלתי את פלורין. ״אני אמא אחראית, מה אני יכולה להגיד?״ היא מצחקקת.

רעש של דברים נופלים נשמעו ומשכו את תשומת הלב של כולם. כריסטיאנו מתאו טיאגו ואדריאן התפרצו לכאן בסערה. מה לעזאזל? ״מתאו?״ קמילה מביטה בו מבולבלת. ״בבקשה תגידי לי שלא שתית.״

״ובכן, רציתי, מאוד. אך הקאתי ברגע הראשון שדרכתי כאן, אז הנחתי שכדאי שלא.״ מתאו נאנח בהקלה. ״את בהריון סטלה שלי, התוצאות של הבדיקות חזרו.״ עיניה נפערות. ״אני בהריון?!״

״מי בהריון?!״ איזבלה שמחוקה לחלוטין שואלת. ״לפחות היית אומרת לי שאת עורכת מסיבת רווקות, התחרפנתי.״ אדריאן מיד מגיע אליה. ״מה הכיף בזה?״ היא מצחקקת.

״אני אוהבת קרחונים, אתה יודע.״ אני שומעת את סופיה השיכורה אומרת בזמן שהיא מדברת עם טיאגו. ״הולכים אנג׳ליקו, מסיבת הרווקות נגמרה בשבילך.״ טיאגו השיב. ״המסיבת רווקות נגמרה בשביל כולכן.״ אדריאן אמר כשהרים את איזבלה. ״הכלה הולכת לישון.״ הוא המשיך כשיצא נפתח המועדון.

״את באה איתי.״ כריסטיאנו ניגש אליי. ״מי קבע?״ התחכמתי, למרות שידעתי שאין לי דרך אחרת להגיע אל האחוזה. ״אני.״ הוא אחז בידי ונשכרתי אחריו. ״את שיכורה?״ הוא שאל בדאגה כשנכנסתי אל תוך הרכב.

״לא שתיתי.״ אני לא מאמינה שלא שתיתי, הייתי בטוחה שאשתכר למוות. ״יופי.״ היה כל מה שאמר לפני שהגענו אל האחוזה. ״תלכי לישון, לונה.״

ליבי התכווץ כששמעתי את הכינוי שאני לא החלטתי אם אני אוהבת. ״לילה טוב כריסטיאנו.״

היה כל מה שאמרתי בתגובה כשעליתי בגרם המדרגות אל חדרי.