Awkward / מביך

פרק 1

פרק 1.

בתור ילדת בת זקונים לשני אחים, גדלתי בידיעה שאני תמיד אהיה במקום השלישי. גם כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי, היא ציפתה שיהיה לה בן בבטן וכשנולדתי, היא הייתה מלבישה אותי בבגדים שהשאירה מההריונות הקודמים.

גדלתי לרצף תזכורות רצופות מצד האחים שלי על כמה שאני מכוערת ודוחה. זה שורט אותך כשאת ילדה קטנה במיעוט נשי וכשאת מגיעה לגיל העשרה את מבינה כמה הדעות שלהם חשובות כמו סוכריות טיק טק.

אהבתי את המשפחה שלי אבל אהבתי להיות רחוקה מהם אפילו יותר.

"היי," שמעתי את אוגוסט נעמד בכניסה לחדר השינה שלי, הסתכלתי לכיוונו כדי לראות אותו נשען עם כתפו על המשקוף ומשלב את ידיו. "את עוד לא מוכנה? את מול השעה כבר שעות."

לא הייתי מאותן הבנות שמתעסקות במראה החיצוני שלהן יותר מדי, זה תמיד היה נראה לי שטחי ומיותר. אבל אני מניחה שמותר לי להיות שטחית כשאני רוצה. אבל לא התעסקתי בנראות שלי יותר מדי; העברתי את הזמן בלהתאמן על משפטים שנונים וקלילים. אולי גם על כמה תנועות שיעזרו להיראות מושכת אבל שלא חוצות את הגבול הזנותי.

מה שנקרא - התעסקתי בדברים חשובים.

החזרתי את מבטי אל המראה והסתכלתי על אוגוסט דרכה, מכחכחת בגרוני. "אני מוכנה כבר חצי שעה, רק חיכיתי לך." טענתי ומיהרתי להניח את התיק על כתפיי.

אוגוסט משך בגבותיו בסרקזם. "בטח, אני תמיד מתעכב בגלל שאני לא יכול להפסיק להסתכל במראה." הוא צחקק. גלגלתי את עיניי בתשובה והתקדמתי לכיוונו, מסובבת אותו כלפי היציאה ודוחפת אותו כשאני הולכת אחריו. "תזכירי לי של מי היה הרעיון לארגן מסיבה דווקא בבית שלנו?"

"בחייך, אוגוסט, תשחרר קצת. לא יזיק לך להינות." עודדתי אותו, משנה נושא כדי שלא אצטרך לשמוע אותו מורה לי כמה שזו הייתה טעות. "חוץ מזה, עכשיו יש לך מלא אפשרויות להתחיל עם בנות. רובן שיכורות ככה שהן לא יגידו לך לא." גיחכתי. כשאוגוסט בחר לעצור בפתאומיות, נתקעתי בכתפיו. "מה קרה?"

"סתם, פשוט ניסיתי להיזכר בפעם האחרונה שהיית כזו מצחיקה." הוא גיחך.

עקפתי את אוגוסט, מתעלמת מההערה הסרקסטית שלו ונעצרתי לפני גרם המדרגות, בוחנת את האנשים שהגיעו למסיבה שאירגנו. "למה לעזאזל קית' הרינגטון נמצא במסיבה שלי?" קימטתי את מצחי בבלבול.

"שלנו, גם אני גר כאן." אוגוסט גיחך כאשר נשען עם גבו על המעקה, מסתכל על הבן אדם שהזכרתי עם ראשו. "קית' לא אחד כזה שיפספס מסיבות. גם לא של שנה מתחתיו."