פרק 45

471 35 21
                                    

פרק 45.

באזז. באזז. באזז.

בהתחלה, הרעש השתלב לי בחלום וכשקית אמר לי "זה נגמר בנינו", כל מה ששמעתי היה זמזום. נגמר הזמן. המשחק נגמר.

ואז הזמזום העיר אותי מתוך תנומה חסרת מנוחה וגנחתי, מקללת את עצמי על זה שקבעתי שעון מעורר כשידעתי שאני הולכת להיות בהנגאובר. בעיוורון, הושטתי יד בשביל לכבות אותו, אבל היד שלי לא נגעה בשידת הלילה שלי. במקום, עד איפה שהיד שלי יכלה להימתח, נגעתי במזרון קר.

זה בלבל אותי.

באזז. באזז. באזז.

פקחתי עין אחת - רק אחת - כדי למצוא את עצמי מתרפקת על חזה של מישהו אחר. בבהלה, הרמתי את ראשי כדי לראות את אלפי ישן כמו בול של עץ, ידו החופשיה תלויה בנינוחות סביב המותן שלי.

ואז הכל חזר אליי, מטושטש אך בלתי ניתן להכחשה. הזיכרון שלי הוצף שוב עם כל מה ששתיתי כדי לשכוח.

זכרתי שבאתי לאלפי ואחרי שיצרתי סצנה מול סויר ואוגוסט, דחפתי את אלפי לפינה הרחוקה של המיטה כדי שאני אוכל לישון בצד השני. ישנתי על הצד עם הגב שלי אליו, אבל במהלך הלילה, מסתבר ששוטטתי על המיטה, מחפשת נוחות במצב של חוסר הכרה.

באזז. באזז. באזז.

מה זה היה? התהפכתי, מצמצמת את עיניי באור היום בזמן שחיפשתי את מקור הזמזום. זה לקח כמה שניות נוספות, אבל לבסוף חפרתי עם ידי מתחת לאחת הכריות של אלפי ושלפתי את הפלאפון שלו.

השעה הייתה רק שמונה וחצי. מי יכול להיות כזאת הטרדה בשעה כל כך מוקדמת?

ראש דופק עם כאב, בלעתי את הטעם הנורא בפה שלי וניסיתי להבין איך מכבים את המכשיר הארור. ברגע שהמסך הואר, שם המטריד הבזיק על המסך; קית.

גם ההודעה האחרונה שלו צצה.

אני אמשיך להתקשר עד שתענה לי.

מסתכלת מעבר לכתפי על אלפי, שהפה שלו נתלה פתוח מתוך שינה עמוקה, ידעתי שקית יחכה די הרבה זמן לתשובה שלו. אבל הצד הסקרן שבי היה חייב לדעת את השאלה. אז בחנתי את ההודעות של אלפי. ארבע שיחות שלא נענו מקית, שתי הודעות. שש הודעות מקלייר - ועם רעד וחלחלה, הבנתי שמדובר באחות המפורסמת של ג׳ולס - שהחלטתי לא לקרוא במטרה לשמור על התמימות שלי.

היא עזבה אתמול בלילה. הייתה ההודעה הלא קרואה הראשונה של קית.

Awkward / מביךWhere stories live. Discover now