Awkward / מביך

פרק 19

פרק 19.

"חזה הודו בלחם שיפון, גברת הרינגטון."

"גברת הרינגטון, זאת ההזמנה של בייגל ברושטה עם סלט ביצים בלחם חיטה מלאה."

"אלוהים. גם קית צריך לחכות כל כך הרבה זמן שתכיני לו את ארוחת ערב בכל יום? את מתמהמהת גברת הרינגטון!"

עד סוף המשמרת שלי בהאב קאב, נאלצתי להגיע למסקנה שתומאס היה בן אדם הנוראי ביותר שפגשתי. לא משנה מה, הוא לא שיחרר מסימני העט של ׳אני אוהבת את קית הרינגטון׳. אלה שנמחקו מהמצח שלי לפני זמן רב. וזה היה מאוד לא נוח שמרגו בדרך כלל הייתה בסביבה בדיוק כשהוא זרק את הכינויים האלה לאוויר. בשורה התחתונה, תומאס חושף את סיפור הכיסוי שלי מבלי לשים לב אפילו.

זה לא מצא חן בעיניי בכלל.

"את צריכה לפטר אותו." קבעתי למרגו בסוף המשמרת כשפגשתי אותה בחדר המלאי בשביל לאסוף את חפציי.

היא גלגלה את עיניה, משועשעת. "יש לו יותר משמרות מלכל אחד פה. בשביל להחליף אותו, נהיה חייבים להעסיק לפחות שלושה עובדים חדשים. חוץ מזה, הוא העובד המצטיין של ההאב."

הבזקתי אליה מבט. "זה פוגע."

מרגו צחקקה, בוחנת את רשימת הניירות שלפניה. "ג'ון, את תמיד מגיעה באיחור של חמש דקות למשמרת שלך ואת מבלה חצי מהזמן שלך בהתלוננות בפניי. באמת חשבת שאת עובדת החודש?"

רטנתי לעצמי, "טוב, את יכולה לפחות להעביר אותו לקופה או למלצרות או משהו. הוא פשוט זין כשזה מגיע לעמדת הסנדוויצים."

"את היית זאת שהשפריצה פרצוף קורץ מקטשופ על כל הגב של החולצה שלו," מרגו ציינה, אוספת ברוגע את אותן הניירות שלפני רגע עיינה בהן.

"זה הגיע לו. את יודעת, אני יכולה להתמודד עם הטמטום שלו כשזה נוגע רק לסנדוויצים, אבל כשהוא זורק את ההערות המחורבנות האלה של ׳גברת הרינגטון׳ בפנים שלי, אני ממש צריכה להשתדל שלא לדחוף את האצבעות שלו לתוך מטחנת הבשר וללחוץ על כפתור ההפעלה."

מרגו בחנה אותי לרגע, משלבת את רגליה אחת מעל השניה, "את יוצאת עם קית?"

הייתי צריכה לבדוק אותה פעמיים אם הייתה רצינית או שלא, "מה?" פלטתי. "אל תגידי לי שבאמת התחלת להאמין למה שתומאס האידיוט הזה מוציא מפה!"

היא משכה בכתפיים חלושות, "לא, ברור שלא."

"אז למה שתחשבי ככה?"

מזייפת אדישות, היא ענתה, "סויר גם הזכיר משהו בסגנון."

סויר? פאקינג סויר?!