Awkward / מביך

פרק 12

פרק 12.

נפרדנו לשלום מהעובדים בעזרת הסברים חפוזים ולמרות שלא הצלחתי לשמוע כלום מעבר ללהקה, יכולתי להישבע שצעדיה של מרגו הפכו כבדים יותר ויותר ככל שהתקרבנו למדרגות.

"מה קורה כאן?" שאלתי כשעשיתי לדרכי אל המעגל הצפוף של הבנים. כל השלושה - אלפי, סויר ואוגוסט - היו מופתעים. מצביעה ימינה אל המסדרון, הוספתי. "אתם יודעים, הלהקה שם."

אלפי נחר בשעשוע, "אז מה את עושה כאן?"

"מרגו ואני הולכות," אמרתי, מחווה לעבר החברה הקפואה שלי. "הלוואי שיכולנו להישאר, אבל היא צריכה מישהו שילווה אותה להאב קאב. מי שסגר את המקום הלילה שכח לפרוק ולאחסן משלוח ענקי של. . . גבינה. אם זה לא ייכנס לתוך המקרר, טוב," נשפתי, "זה יהיה פשוט. . בזבוז עצום. . של מוצרי חלב."

אף פעם לא ניצלתי את המגושמות החברתית של מרגו לפני כן, פתאום היה לי ממש נוח שהיא לא יכלה למצוא מילים לומר. לא היה לה שמץ של מושג לאן חתרתי עם התירוצים ששלפתי מהשרוול.

הבנים נראו כל כך משוכנעים ואדישים למדי, רשמתי לעצמי להודיע אחר כך לאלפי שכישורי המשחק שלי התעלו הרבה מעל לציפיות שלו.

"אז, אנחנו זזות." הכרזתי, נותנת לבנים נפנוף זריז, אלפי ואוגוסט החזירו נפנוף. "בואי נלך, מרגו. אה! אה, רגע! אני לא יכולה, שכחתי מקית׳!"

מרגו, שהייתה נראית שרויה תחת הכישוף מיכולת המשחק שלי לא פחות מהאחים, קימטה את מצחה בבלבול, "מה? קית׳?"

"באנו ביחד," הסברתי, מדברת מהר כדי להימנע משאלות מיותרות. "אני לא יכולה פשוט ללכת בלעדיו, שיט. ואת לא יכולה ללכת לבד. זאת דרך ארוכה לאורך הקמפוס, שלא נדבר על הקופסאות גבינה הכבדות האלו-" הסתובבתי אל הבנים והנחתי יד על המותן השמאלית שלי, "סויר, אתה חזק. אתה יכול ללכת עם מרגו?"

שלושת הבנים היו עדיין בתוך המעגל הסודי והקטן שלהם, מבולבלים בדיוק כמו מרגו.

"אה," סויר דעך, סורק את הקהל ללא רצון. אולי הוא זיהה את נעמי שוב, או שלא, אבל הוא נאנח והמשיך, "בסדר, אני מניח."

"מצוין!" מחאתי בידיי כשסויר פגש אותנו בתחתית גרם המדרגות. "נפגשתם כבר? סויר, מרגו. מרגו, סויר. אתה עושה לנו טובה ענקית. תודה."

סויר לא יכל להיות יותר מבולבל או מרגו יותר לחוצה, אכל לשניהם היו את ההוראות שלהם וסמכתי עליהם שיעשו את העבודה ויעיפו את עצמם מפה. בדיוק כשעשיתי צעד לדלג משם, מרגו תפסה אותי ממפרק היד שלי.