Awkward / מביך

פרק 33

פרק 33.

קית כבר היה בבית עד שסיימתי את המשמרת שלי. אחרי שתליתי את המעיל שלי והסרתי את המגפיים, מצאתי אותו ליד שולחן הכתיבה שלו בחדר, מקשיב למוזיקה באוזניות ולומד. למרות שהוא ראה אותי כשעברתי, הוא התעלם מנוכחותי עד שהזמנתי את עצמי לתוך החדר שלו, הוצאתי את הסנדוויץ מהתיק והחלקתי אותו אליו על השולחן. ואז הוא התיישר, מוריד את האוזניות מאוזניו ומשאיר את החוטים לנוח על ברכיו.

"תודה," הוא מלמל, מציע לי חיוך נחמד. עדיין היה ניתן לראות את החבורה על הלחי שלו, בצבע סגול חלש וכשהוא הקשה את עיניו, היא גרמה לו להיראות מסוכן.

"הכנתי את האהוב עלייך היום," אמרתי, משאירה את הטון שלי קליל.

"נחמד מצידך."

קית פתח את העטיפה ולקח ביס בזמן שאני התמהמהתי ליד השולחן שלו, לועסת את החלק הפנימי של שפתי התחתונה כשמיליון מחשבות מתרוצצות לי בראש.

"איך היה היום שלך?" שאלתי לבסוף.

המצח שלו התקמט בבלבול, פיו מלא כשהוא ענה, "טוב. שלך?"

"טוב." היססתי, מחזיקה את נשמתי לפני ששחררתי אותה בבת אחת. "משהו מעניין קרה?"

הוא משך בכתפיו.

"לא נתקלת באף אחד?" המשכתי ללחוץ.

"בטח שכן. אתה תמיד נתקל באנשים בקמפוס."

"טוב. אז, איזה שהן. . שיחות מעניינות?"

קית כנראה צדק, הייתי שחקנית נוראית. כל עצם בגוף שלי נדרשה כדי להתנהג נינוחה ככל האפשר, אבל בכל זאת קית הרים גבה, בוחן אותי בזמן שלעס.

כל מה שבאמת רציתי לשמוע ממנו היה שהיא דיבר עם אוגוסט והכריז על כך ש׳נפרדנו׳.

קית לא הבין את הרמז, מסתבר והשיב, "אלא אם כן את חושבת שטקטיקות מכירה למומחי טכנולוגיית מידע זה מעניין, אז לא."

הוא לקח ביס נוסף מהסנדוויץ בשיטתיות כשהוא הסתכל עליי. ואז מבטו טייל אל השולחן שלו, אל הלפטופ, הקיר, הצד השני של החדר וידעתי שהוא עדיין תהה מה עדיין עשיתי שם.

כמה פעימות מביכות חלפן בקטע הזמן הקצר הזה.

הבנתי שאני לא עומדת לקבל את מה שרציתי אלא אם כן אעלה את הנישא בעצמי, אז שיניתי את השיטה שלי. "נתקלתי באוגוסט היום."

"אה." אם הוא היה מסוכל להיות יותר לא מעוניין ממה שהוא כבר היה, עדיין לא ראיתי את זה. קיוויתי שזה יעודד אותו להתוודות, אבל זה היה הדבר הרחוק ביותר שחשב עליו.