פרק 41

428 34 37
                                    

פרק 41.

"קיבלת עוד הזמנה?" שאלתי את תומאס, מותחת את צווארי מאחורי הכתף שלו כדי להציץ במסך.

בוהה בי בתיעוב, הוא סובב את המסך לכיוון ההפוך ממני כאילו המידע המוצג היה חסוי. "למען האמת, שלוש הזמנות חדשות בדיוק הופיעו על המסך שלי, מה שאומר שאת עכשיו בפיגור של חמש."

גנחתי ברוגז וחזרתי למקומי בעמדת ההכנה. מבט חטוף על פני ההאב קאב הודיע לי שאוגוסט בדיוק נכנס ואחרי ששמעתי את השיחה שלו עם קית יום קודם לכן, הייתי פחות להוטה להיתקל בו.

ואם לא הייתי בפיגור של חמש הזדמנות סנדוויצ'ים, זה היה יכול להיות הזמן המושלם לחמוק לחדר המלאי כדי לקחת את ההפסקה שלי. לפחות הסנדוויצ'ים השאירו את הראש שלי למטה, אפילו אם הם לא הסיחו את מחשבותיי. נצמדתי לתקווה שאוגוסט הזמין רק משקה או מאפה ויפסח לגמרי על תור הסנדוויצ'ים.

לא הייתי מופתעת לגלות שהמזל לא שיחק לטובתי. הוא הופיע מולי על פני הדלפק רק רגעים לאחר מכן, מציע נפנוף קטן כשהרמתי את מבטי.

"שיט. זאת אומרת, היי!" אמרתי בקלילות. זה דרש כל פיסת כוח שהייתה לי לחייך מול הבן אדם שידע את כל הסודות שלי.

"היי, ג'וי."

הוא היה נעים ומסיבה כלשהי, זה הפחיד אותי. הוא ידע. הוא ידע וזה היה מביך. הוא חשב שהייתי נואשת, עצובה ומוזרה. יכלתי לראות את זה עליו. הוא רצה להסתלק במהירות האפשרית.

פעימה מביכה חלפה, אבל כמו תמיד, היה לי קשה להתעלם מהדממה.

"לא ראיתי אותך בתור. הייתי יכולה לסדר לך את הסנדוויץ צוות שלי." מצותת לצידי, תומאס גנח בתגובה לשקר שלי. הבזקתי אליו מבט מאיים כדי להשתיק אותו.

"זה בסדר," אוגוסט משך בכתפיו. "אני יודעת שאת שומרת אותם לקית."

מזהה את השם של קית, תומאס נשף בקול בזמם שהעסיק את עצמו בדברים אחרים. הלחיים שלי בערו מהזכרת השם שלו ולמרות שניסיתי למצוא את המילים לומר, היה נדמה שלא היו לי כאלה.

"חוץ מזה, לא אכפת לי לשלם." אוגוסט הוסיף.

הנהנתי, עוטפת את ההזמנה שלו ומגישה לו אותה מעל וטרינה עשויה מזכוכית. איבדתי תקווה בשביל שנינו, אבל לפחות הוא לא עמד לנער לי את זה מול הפרצוף. נראה כאילו שנינו התכוונו להעמיד פנים - אוגוסט מעמיד פנים שהוא לא יודע מה עשיתי ואני מעמידה פנים שלא ידעתי מה שהוא ידע.

החלפנו חיוכים נוקשים ותומאס החליק את שתי חתיכות הלחם הבאות לכיווני כדי שאתחיל להכין את ההזמנות הנוספות. עשיתי צעד כדי לחזור לעבודה.

Awkward / מביךWhere stories live. Discover now