פרק 20

651 41 33
                                    

פרק 20.

אם קית חשב שהעובדה שאני עמוסה במבחנים תקרר אותי אחרי הריב שלנו, הוא טעה טעות מרה. לא שכחתי את לולה ובהחלט לא שכחתי שהוא קרא לתכניות שלי משחק. ובמקרה יצא שבלילה שבו התקיים הדייט שלנו עם אמא שלו ובן, עשיתי את המהלך הראשון שלי.

קית בחן אותי מלמעלה למטה כשהצטרפתי אליו במטבח. הוא לא ציין בפניי לאן אנחנו הולכים בשביל ארוחת הערב, אבל הוא לבש זוג יפה של מכנס ג'ינס כהים וחולצת ציידים ירוקה מתחת לבלייזר שחור, רק כדי להיות בטוח שיהיה לבוש באופן הולם. הוא היה בתהליך תחיבת פיסת נייר מקופלת לתוך הכיס האחורי שלו - רשימה של הציונים האחרונים שלו בשביל להראות לג'ולס, אמא שלו.

אני, מצד שני, בחרתי זוג מגפי עקב שחורים שמגיעות עד הברכיים, שמלה בצבע כחול ים שנצמדה לקימורים שלי ובקושי הגיעה עד אמצע הירך וז׳קט תואם ללבוש הערב שלי.

שאלתי את השמלה ואת הז׳קט מאחת השותפות של מרגו במיוחד לצורך המאורע.

הנעתי את אחת ממותניי והנחתי עליה את ידי, ממתינה בציפייה למילותיו הראשונות של קית. העיינים שלו עדיין טיילו עליי, מתמהמהות על העור החשוף שבין המגפיים לשמלה. חיוך מרוצה התעקל על שפתיי.

"מה-" הוא פתח, אך קולו יצא גרוני וסדוק. הוא השתעל כדי לנקות אותו, מנסה בשנית כשבמטו נעצר על עיניי. "מה זה אמור להיות?"

"זה מה שאני לובשת." השבתי, נינוחה ככל האפשר. הסתובבתי במקומי על מנת להדגיש את ההופעה הלא הולמת שלי.

הוא ליקק את שפתיו, מחכה שאחזור בי ואפרוץ בצחוק מתגלגל. כשלא עשיתי שום דבר דומה שמתעלה מעל הציפיות שלו, הוא ענה בתקיפות, "לא, זה לא."

משכתי בכתפיי. "אמרת שאמא שלך אוהבת אותך עם בחורות תמימות. אז מה אתה חושב? אני נראית. . ." נשכתי את שפתיי, "תמימה. . ?"

קית הותיר רושם שהוא קלט שמה אני עושה היה בשביל לענות אותו לכן הוא הרפה את עמידתו. "מצחיק מאוד, ג'ון. את קורעת היום. עכשיו לכי להחליף בגדים."

"לא. לא נראה לי שאעשה את זה." עניתי, משוטטת בנחת אל הדלת הקדמית בשביל לתפוס את התיק שלי. "לא נוח לך עם הרעיון שאמא שלך עשויה לראות לאיזה סוג של בנות אתה מכניס את הזין שלך?"

"בבקשה, תשמרי את השפה הקלאסית שלך לשולחן ארוחת הערב," הוא ירה בחזרה, עיניו מתכהות לצבע החולצה שלבש.

"כן, אל תדאג לגבי זה, בבת עיני," אמרתי, מבזיקה אליו חיוך רחב במיוחד. "יש לי דברים אחרים ששמרתי במיוחד לארוחת הערב."

Awkward / מביךWhere stories live. Discover now