Awkward / מביך

פרק 44

פרק 44.

אם היה משהו טוב בלהיות בריב עם החברה הכי טובה ולשחק במשחק השקט עם השותף שלך, זאת הייתה ההזדמנות להשלים פערים בכל השיעורים והעבודות שאחרת היית מזניחה.

ביליתי את כל סוף השבוע חבויה בספריה, מה שהיה דבר חדש בשביל ג'ון פלטצר. הפחד הכי גדול שלי הפך להיות להסתכל לקית בעיניים וזאת הסיבה שהייתי חייבת לצאת מהדירה - מצד שני, לקית היה את אותו הרעיון ואף פעם לא היה שם כשחזרתי בסוף היום. חיכיתי בכוונה עד ששמעתי אותו סוגר את המים במקלחת ויוצא מהדירה ורק אז הוצאתי את עצמי מהמיטה בבקרים. ובלילה, היינו משתמשים בחדרים שלנו כמקום מפלט ויוצאים בזמנים שונים לשירותים ולחטוף נשנושים מהמטבח.

למעשה, אחרי הדייט עם אוגוסט ביום שישי, הפעם הבאה שראיתי את קית באמת הייתה ביום רביעי שלאחר מכן.

הנה העניין; מקום האיחוד שלנו אפילו לא היה בדירה.

הוא טיפס לקומה השניה של מרכז הבילוי כדי לקחת סנדוויץ מההאב קאב בזמן שבו במקרה עבדתי. לא זיהיתי אותו עד שהוא לא חיכה בסבלנות בתור הסנדוויצים מאחורי כמה אחרים. ואפילו אז לא הייתי בטוחה שזה היה הוא, הכרחתי את עצמי להסתכל פעמיים כדי לאשר. קית לעולם לא בא להאב קאב - כשאני מביאה לו סנדוויצ'ים הביתה בסוף כל משמרת, אף פעם לא היה לו צורך.

"קית," נשמתי, מופתעת מהנוכחות שלו.

"היי," הוא מלמל בחזרה על גבי הדלפק.

"המשמרת שלי נגמרת עוד שלושים דקות. הייתי יכולה להביא לך אחד הביתה."

הוא מושך בכתפיו, הבעת פניו ריקה כשהוא דחף את ידיו לכיסוי הז'קט שלו. "זה לא משנה."

זה היה אז כשהבנתי שמישהו אחר היה שקוע בשיחה שלנו. תומאס שולח עיניים מעמדת ההכנה, מבטו מרפרף ממני אל קית ובחזרה אליי שוב. כשזרקתי אליו מבט נוקב, הוא פשוט הרים את גבותיו.

"זה קית?" הוא שאל, משאיר את קולו חלש כשהוא החווה אל קית עם הנהון של סנטרו.

למען השם. הפניתי את תשומת הלב שלי חזרה אל הסנדוויץ שהיה בשלבי הכנה, משינה בטון מאופק. "כן."

"קית הרינגטון?"

הקמט הקלוש במצחו של קית אמר לי שהוא היה מבולבל, כמו גם שני האנשים שהיו לפני בתור. "תומאס." אמרתי את שמו באזהרה, מנידה בראשי כדי להתריע לו שזה היה רעיון גרוע.

"קית הרינגטון, בעלך לעתיד?" הוא המשיך, שואב את ההנאה הטעימה ביותר מתוך כל זה. עצמתי את עיניי ונשמתי דרך האף, מנסה נואשות לשמור על קור רוח. "זה שאת ׳לב׳."