Awkward / מביך

פרק 3

פרק 3.

שיחת הטלפון שלי עם מרגו, גרמה לי להיזכר שהייתי אמורה לעבוד בוקר באותו היום. ולמרות שאת רוב היום בזבזתי בלהקיא את שאריות האלכוהול שצרכתי, עדיין זה הרגיש לי שנשאר לי עוד מה להוציא. שלא לדבר על הכאב ראש שנשאר והפך לשכן.

"פאק. את באמת בטוחה שאת צריכה אותי?" גנחתי מבעד לטלפון, עדיין נשארת באותה פוזיציה שבה שכבתי על המיטה. "אני באמת הולכת להיות הכרחית לצוות?"

"אמרתי לך שאת לא יודעת לשתות." היא נאנחה. "מצידי תיקחי בקבוק שלם של אספירין אבל אם לא תביאי את התחת הקטן שלך לכאן זו תהיה המשמרת האחרונה שלך!" מרגו דרשה, ספק ביקשה - כשהיינו ביחסים עובדת ומנהלת, היא לא הייתה כל כך נחמדה.

נאנחת, אני מרימה את ראשי מהכרית. "בסדר, בסדר. אני אגיע." נכנעתי.

"עברת למשמרת ערב. אל תאחרי." ועם זה, ניתקה.

בתור חברה, לא היה על מרגו בחיים ובתור מנהלת, הייתה לי תחושה חזקה שהיא לא תהסס לפטר אותי אם אעז לאחר למרות הכל.
ובכל זאת, לקחתי את הזמן עם ההתארגנות, גם חזרתי למקלחת לקרצף מעליי את כל הטעויות של לילה קודם. לבשתי את מדי העבודה שלי ויצאתי לדרכי, מאחוריי החדר נראה כאילו עבר מלחמה.

"אז לאן נעלמת אתמול בלילה?" מרגו שאלה כשאני לבשתי את הסינר הירוק בחדר המלאי של חנות הסנדוויצים, לא צפיתי שהיא תיגש הישר לעניין. "בפעם האחרונה שראיתי אותך, ישבת על החבית של הבירה."

"תנמיכי את הקול, בבקשה. האוזניים שלי עוד יתפוצצו." גנחתי בעוד אני מתקשה לקשור את הסינר מאחורי גבי.

"אני לוחשת!" היא ציינה. עכשיו היא בהחלט צעקה.

"קית' שפך עליי בירה ואז ראיתי את רגליים ארוכות נמרחת על אוגוסט אז ברחתי. יכול להיות שעברתי לטקילה או לוודקה. די בטוחה שעירבבתי ביניהם." גיחכתי, מסיימת לסדר את הסינר שלי. "אני אפילו לא זוכרת איך זה קרה אבל הוא עלה אחריי ואנחנו - "

עצרתי את עצמי, נזכרת למי עמדתי לספר את המידע הזה. סמכתי על מרגו בעיניים עצומות ועד לאותו הרגע, לא החשבתי את אירועי אמש ליחסי מין שערורייתיים. אבל כשחשבתי על מרגו ועל זה שאם לא הייתי נעלמת לה באמצע המסיבה, היא הייתה עוזרת לי להתחיל עם אוגוסט ואני הייתי עוזרת לה להתחיל עם קית'.

אף על פי, שלא ראיתי את השילוב ביניהם - למרגו היו את ההרגלים של ליפול על הגברים הלא נכונים. ופתאום, כן הרגשתי חרטה לגבי מה שקרה ביני לבין קית'.

"ואז אתם מה?" היא קימטה את מצחה, מחכה שאמשיך.

"לא זוכרת, אני רק יודעת ששתינו המון ובסוף נרדמנו. כל אחד בנפרד, אני על המיטה והוא על הרצפה." נאלצתי להוסיף. סוף בנאלי לסיפור שלא כל כך תואם את האופי שלי ובכל זאת, לא רציתי לפגוע בה.