Awkward / מביך

פרק 17

פרק 17.

"אני מלחיצה אותך, אלפי?"

כשהגחתי מתוך החדר החדש שלי כולי מגונדרת לקראת לילה בעיר, עיניו התמהמהו על הגזרה שלי זמן רב מהנדרש. כשאני מנדנדת את מותניי בזמן הכניסה למטבח, הצגתי מולו את השאלה בחיוך רחב.

אלפי, לעומת זאת, רכש מחדש את שלוותו ומשך בכתפיו. "אני לחוץ לגבי כמה המשחק שלך גרוע, הצילומים בעוד שבועיים."

לא מאושרת מהתגובה שלו, התעלמתי ממנו לחלוטין ורכנתי קדימה על הדלפק באמצע המטבח, מציגה כמות נכבדת של מחשוף כשחייכתי אל קול כמה מטרים משם, כמובן בניסיון להרשים אותו, באופן ידידותי. הייתי זקוקה לליטוף האגו.

"מה איתך, קו? איזה שהם. . רגשות מעורבים?"

קול הרהר בשאלה שלי, בסופו של דבר עונה, "יש לי רגשות מעורבים בקשר לבליטה בשיער שלך, ג'ון."

גלגלתי את עיניי כשיישרתי את עמוד השדרה שלי. הוא בבירור לא הבין את השאלה שלי, או בעיצובי שיער אופנתיים ומרושלים, לצורך העניין. וויתרתי על הניסיון המכפיר לקבל תשובה מקול - הבן אדם היה תפוס ולכן היה משוחד.

אז הלכתי על הרווק. לאחר מכן, קיבעתי את מבטי הטורף אל קית׳. שהיה עסוק בלערבב לנו וויסקי עם משקאות מוגזים שלא היו נוראיים כמו שנשמעו. המשקה המנצח היה וויסקי עם קולה. טיילתי עם קצות אצבעותיי לאורך השכמות שלו ונעמדתי בפוזה מפתה למדי ליד הכיור, היכן שעמד וחזרתי על השאלה.

"קית׳, אני מלחיצה אותך?"

"פאק, לא." הייתה התגובה המיידית שלו. מבטו התקבע על בקבוק האלכוהולי.

רטנתי לעצמי, לא מרוצה מאף תשובה שקיבלתי. אם כי, לפחות הייתי מלחיצה את אוגוסט. ואת זה הוא אמר, לא אני. זה כל מה שחשוב.

"אפילו לא הסתכלת," נבחתי, בוחרת להתווכח.

כשהוא מניח את כף הספירלה לערבובי קוקטיילים על השיש, קית הגיש לי את אחד המשקאות וכשעשה זאת, הרשה לעיניו לטייל במורד ובמעלה גופי, בוחן. כבר הרגשתי שאני עומדת לעבור את הבחינה בהצטיינות ואז הוא פגש את המבט שלי. קית זקף את גבתו וחזר חזרה אל המשקאות שניסה לערבל.

לבסוף, כשסירבתי להיות שפן ניסויים, הוא הגיש אותם אל קול שהעביר לאלפי ונשאר עם המשקה האחרון.

"אין תגובה?" דחקתי בו.

"אין תגובה, נסיכה." אישר, מסכים איתי כשהוא מושך שרפרף ומתיישב עליו, מכניס קשית אל תוך הכוס.