פרק 25

107 15 5
                                    


אמה

"מה החשבון בנק שלך?"

אמה פתחה את עיניה, היא שיתפה אותו בסיפור על הוריה, על איך התגוררה עם דודתה. שיתפה אותו למה הייתה צריכה את הכסף שלו בסופו של דבר בגלל האקס, אבל לא הרחיבה. היא פחדה, לא רצתה להתעסק ולא רצתה לדעת מה עלולה להיות התגובה שלו.

אחרי הכל היה קשה לסמוך עליו.

"אני לא הולכת להגיד לך." היא הדגישה, אחרי הכל ביקשה מזמן מבלאק שעליו לשלם לה במזומן, כדי שתוכל לסגור פינות כאלה ואחרות. "אני לא צריכה עזרה כספית מעבר, אני ראיתי בחשבון ירד הכסף והוא הועבר. אני רק צריכה שהיא תענה לי."

הוא מנסה לעזור לי?

בלאק נשם עמוקות, הוא ידע שאם יתווכח איתה זה לא ייגמר, לעולם. "יש דרך אחרת שאפשר לעזור?" ועדיין, כה רכות ברבריו לקול כה עמוק ומחוספס.

היא הייתה חסרת מילים, לא ידעה מה לומר לאדון הצעיר שעמד מולה עד עכשיו והקשיב לכל מה ששיתפה, זה יצא ממנה. הדבר האחרון שחשבה לעצמה זה לשתף את הבחור חסר הרגשות.

"לא. אבל, תודה לך על ההתעניינות, זה לא מובן מאליו." הישירה את מבטה, כנות הייתה בדבריה, היא לא יכלה להסתיר כמה מופתעת הייתה מהעזרה שהציע.

נמנע ממבט ממושך, בחן את ידיו והתעסק מעט עם הטבעות, "כמו שאמרתי כבר, מחובתי לבדוק את העובדים שלי בנוסף להכל, כדי שהכל יהיה בסדר."

היא חייכה לעצמה חיוך קטן, לא יכלה להימנע מתחושת הקלה שהציפה אותה. התחושה שכל מה שרצתה זה לשתף וגם אם זה היה את הבן אדם האחרון שחשבה. מלמלה שוב תודה.

בחן את הטירונית, שכבר לא הייתה כל כך טירונית. "ובנוסף גברת אנדריי, המשמרת שלך לא נגמרה. אני צריך ארוחת ערב."

הסתובב והחל להתקדם במסדרון אל המטבח, ״וגם את.״ המשיך להתקדם עם גבו מופנה אל העוזרת שנאנחה לה. ידע שהייתה זקוקה להסחת דעת טובה.

גם אם לא היה באמת רעב.



***


׳היי סליחה שלא עניתי הייתי במשמרת כפולה עד הלילה מאוחר, דיברתי כבר עם הבעלים, הכסף עדיין לא נקלט אבל ירד מהחשבון אין צורך לדאוג סידרתי את זה. ירד הרבה מהחשבון בגלל שעלה השכר אם את זוכרת.׳

את ההודעה קראה פעמיים בבוקר מוקדם, את עיניה לא הספיקה לפתוח. ליבה החסיר פעימה והקלה הציפה אותה, מעט.

Love In OrderWhere stories live. Discover now