פרק 2

915 73 16
                                    


אמה

לזמזום ההודעות התעוררה היפיפה הנרדמת, בחצי עין פקוחה בדקה מה היה פשר כמות ההודעות שקיבלה.

וכולן היו רק ממייק. לא שבחייה של אמה היו יותר מדי חיי חברה, הצעירה התעסקה בלעבוד מגיל 15 ובליבה הייתה פינה מיוחדת רק לבחור שהיה לצידה מהרגע שנפגשו בתיכון.

אז כן, היה הגיוני שממנו קיבלה את החפירה על הבוקר למרות שרצתה לקבור את עצמה עמוק בתוך הכרית.

׳האירוע רק בערב למה אתה מעיר אותי עם הודעות לא רלוונטיות לשעה?׳ והוסיפה בסמיילי עייף.

אמה הרגישה איך נזף בה דרך ההודעות על מדוע עוד לא ערה ושהתנהגה באדישות. התמתחה על המיטה בעצבים כי ידעה שיכלה לישון עוד קצת.

נזפה בו חזרה שיפסיק להתנהג כדמות אבהית והמליצה לו לחזור לישון כמה שיותר מהר.

המשך התכתבות השיחה הייתה נורמלית לאמה, התכתבו עוד קצת החברים הכי טובים עד שהחליטה לקום ולהכין לעצמה חביתה עם ירקות, כמו שאהבה, רק שהפעם הטוויסט זה היה להכין את כל הטוב לזה ללחמנייה.

כשיצאה מחדרה ישר פגשה בדמותה של מרי שנראתה הפוכה לא פחות ממנה. אמה לא רצתה לחשוב מה הייתה הסיבה בלילה שלפני, שוב, היא קיוותה שזו הייתה משמרת ארוכת לילה מעייפת.

ואז הדבר הנורא מכל שנשמע לאוזניה היה שנגמר הלחם. עוד לפני שאמה פתחה את המקרר דאגה הדודה הישנונית לעדכן אותה, כי ידעה שזה מה שאהבה לבוקר.

״אני אצא עוד מעט לקנות, היום זה תורי.״ מרי ניהלתה מונולוג כשאמה תקשרה דרך הבעות פנים. נגמר הלחם מהר.

החלוקת עבודה שלהן בבית עבדה לגמרי בצורה עצמאית ונפרדת, לא קניות ביחד או קניית רהיטים חדשים יחד, גם אם התקלקל מכשיר חשמלי מה שקרה הרבה, גם את זה הן היו מודיעות מי הייתה עושה מה.

דפיקות בדלת הסיחו את אמה מהלחמניות שנגמרו ותהתה לעצמה מי היה צריך להגיע בשעה כזאת מוקדמת. בשבילה זה אף פעם לא היה, אלא אם כן היה מדובר בדואר אישי או בחשבונות שיש לשלם ארנונה וכל זה.

אבל הדוור כבר היה צועק את שמו הידוע.

אם כך זה היה בשביל מרי כי ישר ניגשה אל הדלת לפתוח, אמה המשיכה להתעסק בשלה במטבח למרות שהדירה קטנה וכל אחת עדה למעשיה ולדברים שקורים במרחב המשותף.

״אני אמרתי ל-״

הצעקה של הגבר הקפיצה את אמה בבהלה וכך גם קפץ המזלג שהיה בידה לרצפה. ״אני אחזור על זה, זאת ההזדמנות האחרונה שלך. איפה הכסף?״

Love In OrderWhere stories live. Discover now