פרק 34

185 17 12
                                    




בלאק

1:03 בית חולים

עם בגדים שמצא בארון עטף את גופו בג׳קט עור ונכנס בלאק בסערה לא שקטה אל חדר הוי אי פי המוכר. הצליח לעקוף את אנשי הצוות כרוח רפאים ובנחישות רבה. אך בבית החולים השמועות רצו מהר מאוד, וכבר ידעו האנשים למה היה נסער בנו של יושב הראש.

פגש בפניו החיוורות של טוני, בפניו הנפולות של דוקטור ג׳ונס וצוות ההחייאה שצפה בשתיקה.

לא היה מוכן אך בסוף עיניו התמקדו באביו מרחוק, שכב על המיטה בבגדי שינה ועיניו היו עצומות. הוא היה נראה שליו. שליו כמו שאמו נראתה בבית החולים, היה אז נדמה שאפילו נחה תנומה קלה. התקרב הבן אל המיטה בצעדים קשים, אך אחד לא צייץ במהלך תנועתו. פניו היו קשות ונשימותיו כבדות.

אגרופיו התכווצו בזעם, כשעמד כבר ממש על יד מיטתו של אבי המנוח. ״מה קרה?״ קולו היה חלש, כבר לא יכל לשמור על קשר עין עם פרצופו של אביו. בחן את ידו המקומטת ומועקה קשה החלה להשתלט על גופו.

טוני חשש, כאב לו על בנו של יושב הראש. הפעם האחרונה שראה את בלאק סמית כך זה היה כשאמו נפטרה מסרטן, והמראה הזה לא היה נעים במיוחד.

״המחלה כנראה הביאה אותו על סף התמוטטות, חטף התקף לב. אני מצטער בלאק.״ דוקטור ג׳ונס ענה במקצועיות כמה שיכל, אחרי הכל היה קרוב מאוד ליושב הראש ולא יכל להאמין שהמחלה לקחה אותו ככה רחוק. זה היה מאוחר מדי לבדיקות.

הרגיש אשם הרופא למרות שעשה כל שביכולתו.

בלאק לא הצליח לחשוב יותר מדי, חלקים לא התחברו בראשו מאחר ולא ידע על המחלה שהייתה כה קשה, אביו הסתיר ממנו למרות שהדוקטור בעצמו הכריז מולו שהכל היה תקין ובסדר. כעס, כאב מר, זה כל מה שהוא הצליח להרגיש.

טוני התקרב לגופו שבור על סף בכי שוב,״אני מצטער אדוני הצעיר, מצטער כשזה קרה כשלא הייתי דווקא בחדר.״ ידו של העוזר המבוגר נחה קלות על שכמו של בלאק, הוא עצם את עיניו ולא אהב את הסיטואציה שבה נכח.

כשפקח את עיניו חזרה וראה את אביו עדיין במקומו לא זז ולא מגיב, מצא בעיניו את הכיסא הראשון ובעט בו באגרסיביות, דמעות לא רצוניות עלו בעיניו. ״פאק!״ החל להסתובב בחדר בלי התייחסות לשאר האנשים שכווצו מאי נעימות. ״זה לא יכול להיות.״ אמר לעצמו תוך כדי שניסה להתנגד לבכי המר.

הוא שנא לבכות, לא זכר את עצמו בוכה מאז מות אמו.

והנה מולו שוכב אביו.

Love In OrderWhere stories live. Discover now